הבנת הגורמים לנויטרופניה וכיצד לטפל בה
נויטרופניה היא מצב שבו מספר תאי הנויטרופילים בדם יורד. מצב זה מקשה על הגוף להילחם בחיידקים רעים, מה שהופך אותו לפגיע לסוגים שונים של זיהומים. לכן, חשוב לדעת על נויטרופניה כדי שניתן יהיה לנקוט בצעדי טיפול באופן מיידי.
נויטרופילים הם חלק מתאי הדם הלבנים המיוצרים במח העצם. סוג זה של תאי דם לבנים ממלא תפקיד חשוב במלחמה בחיידקים ופטריות גורמי זיהום החודרים לגוף.
אומרים שלאדם יש נויטרופניה אם מספר תאי הנויטרופילים קטן מ-1,500 למיקרוליטר. ככל שמספר הנויטרופילים בגוף נמוך יותר, כך הסיכון של אדם לזיהום גבוה יותר.
כמה גורמים לנויטרופניה
נויטרופניה מתרחשת בדרך כלל כאשר מח העצם מייצר יותר תאי נויטרופילים פגומים או מתים, כך שמספר התאים הללו בדם פוחת עם הזמן.
בנוסף, ישנם מספר דברים שיכולים גם לגרום לנויטרופניה, כלומר:
- זיהומים, כגון אלח דם או זיהום בדם, שחפת, HIV/איידס וקדחת דנגי
- הפרעות אוטואימוניות, כגון זאבת ודלקת מפרקים שגרונית
- הפרעות במח העצם, כגון תסמונת מיאלודיספלסטית, מיאלופיברוזיס וסוגי סרטן התוקפים את מח העצם, כגון לוקמיה ולימפומה
- נפיחות של הטחול
- תופעות לוואי של טיפול כימותרפי או הקרנות
- תופעות לוואי של תרופות מסוימות, כגון אנטיביוטיקה, תרופות לאפילפסיה ותרופות לבעיות לב כגון הידראלזין ו כינידין
- תת תזונה או תת תזונה
- מומים מולדים או מומים מולדים, כגון תסמונת קוסטמן
סימנים ותסמינים של נויטרופניה
נויטרופניה לעיתים אינה גורמת לתסמינים מיוחדים, ולכן היא מתגלה לרוב רק באמצעות ספירת דם מלאה. עם זאת, אם מופיעים תסמינים, הם בדרך כלל נובעים מסיבוך או מצב העומד בבסיס הנויטרופניה, כגון דלקת ריאות או זיהום ריאות.
התסמינים המופיעים יכולים להיות קלים עד חמורים. להלן כמה מהסימנים והתסמינים של נויטרופניה:
- בלוטות לימפה נפוחות
- חום
- פצעים שקשה לרפא
- קיכלי ממושך
- פריחה בעור עם מורסה או היווצרות מוגלה
- חלש ועייף
- הפרעות במערכת העיכול, כגון שלשולים והקאות
תסמינים אלו מתרחשים בדרך כלל כאשר מערכת החיסון של חולה נויטרופני חלשה מאוד, מה שמקל על התרחשות זיהומים.
כמה שלבים של טיפול נויטרופניה
לפני קביעת שיטת הטיפול, הרופא יבצע בדיקה רפואית מלאה כדי לקבוע את הסיבה. הבדיקות המבוצעות כוללות לרוב בדיקה גופנית ובדיקות תומכות, כגון בדיקות דם מלאות, צילומי רנטגן ושאיבת חוט השדרה.
לאחר שהרופא יאשר את האבחנה של נויטרופניה וקבע את הסיבה, יקבע הרופא את פעולת הטיפול בהתאם לגורם הנויטרופניה שחווה המטופל.
ישנם מספר שלבי טיפול שרופאים יכולים לנקוט כדי לטפל נויטרופניה, כולל:
מתן תרופות
בעיקרון, מתן תרופות לטיפול נויטרופניה מותאם בהתאם לגורם. לדוגמה, אם הנויטרופניה נגרמת על ידי זיהום חמור או אלח דם, הרופא שלך ירשום אנטיביוטיקה לטיפול בה.
בינתיים, אם הנויטרופניה נגרמת על ידי הפרעה אוטואימונית, הרופא ירשום קורטיקוסטרואידים.
במקרים של נויטרופניה המסווגים כחמורים, הרופאים יכולים לתת תרופות להגדלת מספר תאי הנויטרופילים. תרופות אלו כוללות: גורם מגרה של מושבת גרנולוציטים (G-CSF) ו גורם מגרה מושבה גרנולוציטים-מקרופאג (GM-CSF).
השתלת מח עצם
שיטה זו משמשת כאשר אמצעי טיפול אחרים לא הצליחו בטיפול בנויטרופניה או אם הנויטרופניה נגרמת מנזק קבוע למח עצם, כגון סרטן או הפרעות גנטיות.
השתלת מח עצם נעשית על ידי השתלת מח עצם בריא מאדם אחר לתוך מח העצם של חולה נויטרופני שאינו מתפקד יותר.
לפני שעוברים השתלת מח עצם, הרופאים צריכים לבדוק האם מח העצם מהתורם תואם את גופו של המטופל. אם מתאים, אז ניתן לבצע ניתוח השתלת מח עצם.
עם זאת, לשיטה זו יש כמה סיכונים וסיבוכים, כגון תגובות דחייה למח עצם חדש, זיהום, סיכון מוגבר לסרטן ואי ספיקת מח עצם.
כדי לברר האם אתם סובלים מנויטרופניה או לא, ניתן לעבור בדיקה רפואית לרופא. כדי להעריך את מצבך הבריאותי ולקבוע את מספר תאי הדם הלבנים של נויטרופילים, הרופא שלך יבצע סדרה של בדיקות.
אם הוכרז שיש לך נויטרופניה או מצבים רפואיים אחרים הגורמים לנויטרופניה, הרופא ייתן טיפול בהתאם למצבך.
