היפוגונדיזם - תסמינים, גורמים וטיפול

היפוגונדיזם הוא מצב כאשר בלוטות המין אינן מייצרות מספיק הורמונים. מצב זה עלול לגרום להפרעות שונות, כמו אימפוטנציה אצל גברים והפרעות מחזור אצל נשים.

הבלוטות המיניות אצל גברים הן האשכים, בעוד שהבלוטות המיניות אצל נשים הן השחלות. בלוטות אלו אחראיות לייצור הורמונים המווסתים מאפיינים מיניים, כמו התפתחות האשכים אצל גברים וצמיחת השד אצל נשים.

הורמון זה מווסת גם את ייצור הזרע הגברי וכן את ייצור הביציות ואת מחזור הווסת הנשי. לא רק זה, הורמוני המין גם ממלאים תפקיד בתפקודים רבים של איברי גוף אחרים, כולל הלב והמוח.

היפוגונדיזם יכול להתרחש עקב פגיעה בבלוטות המיניות או עקב מחלות מסוימות. מצב זה יכול לא רק לגרום להפרעות בתפקוד המיני, אלא גם יכול להשפיע על המצב הגופני הכללי.

גורמים וסוגים של היפוגונדיזם

בהתבסס על הסיבה, היפוגונדיזם מחולק לראשוני ומשני. היפוגונדיזם ראשוני הוא מצב שבו בלוטות המין נפגעות כך שהן אינן מסוגלות לייצר מספיק הורמוני מין.

חלק מהדברים שיכולים לגרום להיפוגונדיזם ראשוני הם:

  • מחלות אוטואימוניות, למשל מחלת אדיסון
  • הפרעות גנטיות, למשל תסמונת קלינפלטר, תסמונת טרנר או תסמונת קלמן
  • הפרעות בכליות
  • בעיות לב
  • זיהום חמור
  • פגיעה באשכים
  • המוכרומטוזיס או רמות גבוהות של ברזל בדם
  • קריפטורכידיזם או אשכים לא יורדים
  • תופעות לוואי של הקרנות או כימותרפיה בטיפול בסרטן
  • ניתוח באיברי המין

בינתיים, היפוגונדיזם משני מתרחש עקב פגיעה בבלוטות במוח, כלומר בלוטות יותרת המוח (היפופיזה) ובלוטות ההיפותלמוס, אשר אחראיות על שליחת האותות לבלוטות המיניות לייצר הורמונים. מצבים שעלולים לגרום להיפוגונדיזם משני כוללים:

  • פציעה או גידול של בלוטת יותרת המוח או ההיפותלמוס
  • הפרעות גנטיות, כגון תסמונת קלמן
  • זיהומים, כולל זיהום HIV/איידס
  • חשיפה לקרינה לראש
  • הַשׁמָנָה
  • ניתוח מוח
  • חסרים תזונתיים, למשל עקב אנורקסיה נרבוזה
  • ירידה דרסטית במשקל
  • שימוש ארוך טווח בקורטיקוסטרואידים או אופיואידים
  • מחלות הגורמות לדלקת, כגון שחפת, סרקואידוזיס או היסטיוציטוזיס

תסמינים של היפוגונדיזם

תסמינים של היפוגונדיזם יכולים להשתנות, בהתאם למין ולגיל של הסובל. הנה ההסבר:

גברים לפני גיל ההתבגרות

אם היפוגונדיזם התרחש מאז הילדות, למשל עקב הפרעה גנטית, התסמינים שיכולים להופיע הם:

  • צמיחה איטית או חריגה של הפין והאשכים (איבר מין מעורפל)
  • חזה מוגדל (גינקומסטיה)
  • הידיים והרגליים נראות ארוכות יותר מהגוף
  • תנוחת גוף רזה וקטן
  • הקול מתגבר מאוחר יותר בגיל ההתבגרות או אינו מתגבר כלל

גברים לאחר גיל ההתבגרות

אם היפוגונדיזם מתרחש לאחר גיל ההתבגרות, התסמינים עשויים לכלול:

  • הגוף מתעייף בקלות
  • קשיי ריכוז
  • איבוד מסת שריר
  • אובדן חשק מיני
  • עֲקָרוּת
  • שיער מופחת על הפנים והגוף

בנות לפני גיל ההתבגרות

היפוגונדיזם אצל נשים לפני גיל ההתבגרות יכול לגרום לתסמינים הבאים:

  • השדיים גדלים לאט או לא גדלים בכלל
  • הכמות הנמוכה ביותר של שיער שצומחת על הערווה
  • אמנוריאה ראשונית או איחור במחזור הראשון (מעל 14 שנים)

נשים לאחר גיל ההתבגרות

אם היפוגונדיזם מתרחש אצל אישה שעברה התבגרות, התסמינים עשויים לכלול:

  • הווסת הופכת נדירה (אוליגומנוריאה) או אינה מופיעה כלל במשך יותר מ-3 חודשים
  • ירידה ברצון ובמצב הרוח לבצע פעילויות
  • הגוף מרגיש חם
  • הלב פועם
  • כוס יבשה
  • ירידה בחשק המיני
  • הפרשה לבנה עבה מהשד

מתי ללכת לרופא

מומלץ להתייעץ עם רופא אם יש לך תסמינים של היפוגונדיזם כפי שהוזכר לעיל. ככל שהיפוגינדיזם מתגלה ומטופל מוקדם יותר, כך גדל הסיכוי להחלים.

היפוגונדיזם יכול לעבור מהורה לילד. לכן, אם יש בן משפחה שיש לו היסטוריה של היפוגונדיזם או מצבים אחרים שעלולים לגרום להיפוגונדיזם, יש לדון בנושא זה עם רופא ילדים כדי שניתן יהיה לעקוב בשלב מוקדם אחר מצב הורמוני המין של הילד.

אבחון של היפוגונדיזם

אבחון היפוגונדיזם מתחיל בשאלת שאלות לגבי תסמינים, היסטוריה רפואית ותרופות בשימוש. הרופא יבצע גם בדיקה גופנית על ידי בחינת מצב איברי המין, דפוסי צמיחת השיער ומסת השריר.

לצורך אבחנה מדויקת, הרופא יבצע גם בדיקות הורמונים, כגון:

  • בְּדִיקָה הורמון מגרה זקיק (FSH) ו הורמון luteinizing (LH) המיוצר על ידי בלוטת יותרת המוח
  • בדיקת רמות טסטוסטרון בחולים גברים
  • בדיקת רמות הורמון האסטרוגן במטופלות

בדיקות הורמונים נעשות בדרך כלל בבוקר לפני השעה 10:00, כאשר רמות הטסטוסטרון והאסטרוגן עולות.

בנוסף לבדיקות ההורמונים, ניתן לבצע גם את הבדיקות הבאות על ידי רופא לאבחון היפוגונדיזם:

  • בדיקת זרע בחולים גברים
  • בדוק את רמת הברזל והטסיות
  • בדוק את רמות הורמון הפרולקטין
  • בדיקת הורמון בלוטת התריס
  • בדיקה גנטית

רופאים יכולים גם להפעיל אולטרסאונד כדי לברר אם יש בעיות בשחלות (שחלות), כגון ציסטות בשחלות ותסמונת שחלות פוליציסטיות (PCOS). בדיקת CT או MRI עשויה להיעשות גם כדי לבדוק אם יש גידול בבלוטת יותרת המוח.

טיפול בהיפוגונדיזם

הטיפול בהיפוגונדיזם יותאם למין המטופל ולגורם הבסיסי.

ניתן לרפא היפוגונדיזם אם הסיבה היא מצב שניתן לטפל בו, כגון השמנת יתר. עם זאת, אם הסיבה היא מצב חשוכת מרפא, כמו הפרעה גנטית, אז היפוגונדיזם יכול להפוך למחלה כרונית הדורשת טיפול לכל החיים.

בהתבסס על מין המטופל, להלן טיפולים שניתן לעשות לטיפול בהיפוגונדיזם:

טיפול בהיפוגונדיזם אצל גברים

בחולים גברים, הטיפול בהיפוגונדיזם נעשה בדרך כלל כדי לכסות את המחסור בהורמון הטסטוסטרון, באמצעות טיפול תחליפי בטסטוסטרון (טיפול תחליפי בטסטוסטרון; TRT). TRT נעשה על ידי מתן טסטוסטרון מלאכותי שניתן לתת בצורה של:

  • לְהַגלִיד

    ניתן למרוח את הג'ל על הזרועות העליונות, הכתפיים, הירכיים או בתי השחי. יש לוודא שהג'ל נספג אם המטופל עומד לעשות אמבטיה.

  • לְהַזרִיק

    זריקות טסטוסטרון יכולות להינתן בבית או על ידי רופא, תלוי בתכשיר. בדרך כלל, זריקות ניתנות כל 2-3 שבועות.

  • לוּחַ

    טבליות TRT יגרמו לספיגה של טסטוסטרון במערכת הלימפה.

  • קויו

    ניתן למרוח את המדבקה מדי לילה על הירך, הבטן או הגב.

  • משחת מסטיק

    מדבקת החניכיים מעוצבת כמו טבליה, אך אסור לנשוך או לבלוע אותה. המדבקה משמשת על החניכיים העליונות, בין החניכיים והשפתיים, ויש צורך להחליף אותה כל 12 שעות.

  • ג'ל לאף

    בשונה מהג'ל הקודם, ג'ל זה מוחדר לנחיריים. הג'ל נמרח 2 פעמים בכל נחיר, מבוצע 3 פעמים ביום.

  • שתלי טסטוסטרון

    שתלי טסטוסטרון מוחדרים לעור בניתוח כל 3-6 חודשים.

חשוב לזכור שחולים העוברים TRT צריכים לעבור בדיקות קבועות אצל הרופא שלהם. הסיבה היא שטיפול זה יכול לעורר סיכונים שונים, כגון: דום נשימה בשינה, הגדלת חזה, הגדלת ערמונית, הפחתת ייצור זרע, היווצרות קרישי דם והתקפי לב.

טיפול בהיפוגונדיזם אצל נשים

היפוגונדיזם אצל מטופלות מטופל בדרך כלל בטיפול תחליפי אסטרוגן בצורה של כדורים או פלסטרים. רופאים יכולים גם לספק טיפול בטסטוסטרון במינון נמוך יחד עם ההורמון dehydroepiandrosterone (DHEA) לטיפול בירידה בחשק המיני אצל נשים.

בנשים שיש להן הפרעות במחזור החודשי או מתקשות להיכנס להריון, הרופא יתן זריקות הורמונים כוריוגונדוטרופין (hCG) או כדורים המכילים את ההורמון FSH להפעלת ביוץ.

סיבוכים של היפוגונדיזם

היפוגונדיזם שאינו מטופל כראוי יכול להוביל למספר סיבוכים, כגון:

  • גיל המעבר המוקדם
  • צחיח
  • אוסטאופורוזיס
  • הפרעת חרדה או דיכאון
  • מחלת לב
  • מערכת יחסים מופרעת עם בן הזוג

מניעת היפוגונדיזם

לא ניתן למנוע היפוגונדיזם הנגרמת על ידי הפרעות גנטיות. עם זאת, ניתן למנוע כמה גורמים להיפוגונדיזם, כגון תת תזונה, זיהום והשמנה, על ידי פעילות גופנית חרוצה, אימוץ אורח חיים בריא ותזונה ושמירה על משקל גוף אידיאלי.


$config[zx-auto] not found$config[zx-overlay] not found