מידע על בדיקת לב

בדיקת לב היא הליך לאיתור הפרעות בלב. בנוסף לאבחון, בדיקת לב יכולה גם למדוד את הסיכון של אדם לפתח מחלת לב לפני הופעת התסמינים. במילים אחרות, בדיקה זו שימושית גם למניעת מחלות לב.

מחלת לב היא מחלה שיש לה סיכון גבוה לגרום למוות. לפי ארגון הבריאות העולמי, מחלת לב כלילית נמצאת במקום הראשון כגורם המוות באינדונזיה, מקטגוריית המחלות הלא מדבקות. נתונים אחרים קובעים, 15 מכל 1000 אנשים באינדונזיה סובלים ממחלות לב.

למרות שהוא מאוד מסוכן ועלול לגרום למוות, ניתן לטפל במחלות לב וגם למנוע אותן. דרך אחת היא לעשות בדיקת לב לרופא אם יש לך תסמינים של מחלת לב או שיש לך סיכון למחלת לב.

בדיקת הלב עצמה מורכבת משני סוגים, כלומר בדיקה לא פולשנית ובדיקה פולשנית. בדיקות לא פולשניות כגון א.ק.ג, אקו לב, מבחן מאמץ, ניטור הולטר, ובדיקה רדיולוגית. בדיקות פולשניות כוללות אנגיוגרפיה ואלקטרופיזיולוגיה לבבית.

סוגי בדיקות לב

בדיקת לב מחולקת למספר סוגים, כלומר:

1. אלקטרוקרדיוגרמה

אלקטרוקרדיוגרמה (ECG) היא בדיקה לתיעוד הפעילות החשמלית של הלב. א.ק.ג. היא בדיקה המשמשת לעתים קרובות לניטור מצבי לב ולאיתור בעיות לב במהירות.

2. אקו לב

אקו לב היא בדיקה של הלב באמצעות גלי קול. אקו לב שימושי לניטור מצב הלב, כולל מצב המסתמים ויכולת הלב לשאוב דם.

3. בדיקת לחץ(מבחן מאמץ)

בדיקת לחץ או מבחן מאמץ היא בדיקה לקביעת מצב הלב כאשר המטופל מבצע פעילויות גופניות, כגון ריצה או רכיבה על אופניים. ניתן להשתמש בבדיקה זו כדי לקבוע נוכחות או היעדר הפרעות בזרימת הדם אל הלב וממנו.

4. ניטור הולטר

ניטור הולטר היא בדיקה לניטור ורישום הפעילות החשמלית של הלב במשך 24 שעות, בעזרת מכשיר קטן הנקרא מוניטור הולטר. ניטור הולטר מבוצע על מטופלים שיש להם תלונות על כאבים בחזה והפרעות בקצב הלב.

5. מבחן הטיית שולחן

מבחן הטיית שולחן זוהי בדיקה לברר מה גורם למטופל להתעלף בתדירות גבוהה. מבחן הטיית שולחן יכול לעזור לרופאים לקבוע אם הסיבה להתעלפות התכופה של המטופל קשורה ללחץ דם או להפרעות בקצב הלב.

6. סריקת לב

סריקה או הדמיה של הלב נעשית באמצעות רדיולוגיה כדי לקבל תמונה כללית או ספציפית של הלב, בהתאם לסוג הסריקה. להלן סוגי הבדיקות הכוללות סריקת לב:

  • רנטגן חזה

    צילום חזה הוא בדיקה המשתמשת בקרן קרינה כדי לייצר תמונות של האיברים הפנימיים של החזה, כולל הלב. ניתן להשתמש בבדיקה זו כדי לראות את הצורה והגודל של הלב.

  • בדיקת CT של הלב

    בדיקת CT לב היא בדיקת צילום רנטגן העושה שימוש בטכנולוגיית מחשב, כך שניתן לקבל תמונות של הלב מזוויות שונות.

  • MRI לבבי

    בדיקת MRI של הלב מתבצעת באמצעות טכנולוגיית שדה מגנטי וגלי רדיו כדי להפיק תמונות של הלב וכלי הדם סביבו.

7. אנגיוגרפיה כלילית או צנתור לב

אנגיוגרפיה כלילית או צנתור לב היא בדיקה לאיתור ואבחון של מחלת לב כלילית ומחלות לב אחרות, כגון הפרעות במסתמי הלב, תפקוד הלב בשאיבת הדם, לחץ בחדרי הלב ורמות חמצן בלב.

8. אלקטרופיזיולוגיה של הלב

אלקטרופיזיולוגיה לבבית היא בדיקה למיפוי הפעילות החשמלית של הלב. בדיקה זו מתבצעת בחולים עם הפרעות בקצב הלב או הפרעות קצב. במקרים מסוימים, רופאים משתמשים גם באלקטרופיזיולוגיה לבבית כדי למדוד את הסיכון של אדם לדום לב פתאומי.

אינדיקציות לבדיקת לב

בדיקת לב מבוצעת על אנשים החווים תסמינים של מחלת לב, כולל:

  • כאבים בחזה או אנגינה פקטוריס
  • מתעייף בקלות או מתעלף בקלות
  • דפיקות לב או פעימות לא סדירות
  • קשה לנשום
  • נפיחות ברגליים

בנוסף, ניתן לעשות בדיקת לב גם כדי להעריך את הסיכון של אדם לפתח מחלת לב, במיוחד אצל אנשים שיש להם את גורמי הסיכון הבאים:

  • סובל מיתר לחץ דם
  • סובלים מכולסטרול גבוה
  • סובלים מסוכרת
  • יש משקל עודף
  • יש לך הרגל עישון
  • יש תזונה לא בריאה
  • חוסר באימון
  • יש היסטוריה משפחתית של מחלות לב
  • חווה מתח כבד

התראה על בדיקת לב

בדיקת לב אינה מומלצת ואף אינה מותרת בתנאים מסוימים. לכן, התייעצו תחילה עם הרופא לפני שאתם מתכננים לעבור בדיקת לב.

במהלך פגישת הייעוץ, ישנם מספר דברים שעל המטופל לעשות, כלומר:

  • ספר לרופא שלך על כל המצבים הבריאותיים הנוכחיים, כולל תסמינים של מחלת לב שעשויים להיות נוכחים.
  • ספר לרופא שלך על ההיסטוריה הרפואית שלך בעבר, כולל תסמינים של מחלות לב בעבר ומצבים כרוניים, כגון לחץ דם גבוה, אסטמה, אפילפסיה, מחלת נוירונים מוטוריים, דלקת פרקים וסוכרת.
  • ספר לרופא שלך אם אתה אלרגי לנוזלי ניגוד ולתרופות הרגעה.
  • ספר לרופא שלך אם אתה בהריון או מניקה, במיוחד לפני ביצוע צילום חזה, בדיקת CT או MRI.
  • ספר לרופא שלך אם יש לך קעקועים, מכשירים אלקטרוניים או שתלים מתכתיים לפני ביצוע MRI.
  • ספר לרופא שלך אילו תרופות אתה נוטל, במיוחד חוסמי BETA, כגון ביזופרולול ולבטלול, איזוסורביד דיניטרט וניטרוגליצרין.
  • ספר לרופא שלך אם יש לך פחד מרווחים צרים (קלסטרופוביה).

לפני בדיקת לב

ההכנה שצריך לעשות לפני בדיקת לב יכולה להשתנות עבור כל מטופל, בהתאם לסוג הבדיקה שיש לבצע. אבל בדרך כלל, הרופאים ממליצים על הדברים הבאים לפני ביצוע הבדיקה:

  • הימנע משתיית מים קרים או פעילות גופנית לפני ביצוע אלקטרוקרדיוגרמה (ECG), שכן הדבר עלול להשפיע על תוצאות הבדיקה.
  • ללבוש בגדים נוחים ונעלי ספורט לפני המעבר מבחן מאמץ.
  • אין לאכול 4-8 שעות לפני בדיקת ה-CT. הימנעו גם מצריכת משקאות המכילים קפאין.
  • הסר את כל תכשיטי המתכת ואביזרי הגוף לפני ביצוע צילום חזה, סריקת CT או MRI.
  • אין לעשן ולשתות משקאות המכילים קפאין לפחות שעתיים לפני האולטרסאונד דופלר הצוואר. הימנע גם מלבישת בגדים או תכשיטים המכסים את הצוואר לפני ביצוע בדיקה זו.
  • הפסקת נטילת תרופות למחלות לב, 24 שעות לפני ביצוע בדיקת הלב.

נוהל בדיקת לב

כדי לקבל אבחנה של מצב הלב של המטופל, קרדיולוג עשוי לערוך בדיקה אחת או סדרה של בדיקות. לפני כן ישאל הרופא את הסימפטומים של החולה, וכן את ההיסטוריה הרפואית של החולה ומשפחתו.

הרופא גם יבדוק את לחץ הדם ואת קצב הלב של המטופל. במידת הצורך, הרופא יבצע גם בדיקות דם לבדיקת רמות כולסטרול מלאות ורמות C-reactive protein (CRP). ניתן להשתמש בתוצאות של שתי הבדיקות כדי להעריך את הסיכון של המטופל לפתח מחלת לב.

לאחר מכן, הרופא יבצע בדיקת לב ספציפית יותר. הנה ההסבר:

בדיקה לא פולשנית

בדיקת הלב הבלתי פולשנית אינה מצריכה ביצוע חתכים בעור המטופל להחדרת מכשירים רפואיים. סוגי בדיקות לב בשיטות לא פולשניות כוללים:

  • אלקטרוקרדיוגרמה

    אלקטרוקרדיוגרמה (ECG) מתבצעת על ידי הצמדת 12-15 אלקטרודות לגוף המטופל. אלקטרודות אלו מחוברות למכונת א.ק.ג שתתעד את הפעילות החשמלית של לב המטופל ותדפיס אותה על נייר. הליך האק"ג נמשך בדרך כלל כ-10 דקות.

  • אקו לב

    באקו לב טרנס-וושט, הסריקה מסובכת יותר מכיוון שיש להחדיר את הסורק לוושט. המטופל יקבל חומר הרדמה במהלך הבדיקה. לכן, המטופל גם לא יכול לחזור הביתה מיד ויש צורך במעקב ראשון במשך מספר שעות לאחר הבדיקה.

    אקו לב נמשך בדרך כלל פחות משעה.

  • מבחן לחץ (מבחן מאמץ)

    עַל מבחן מאמץ, הרופא יבקש מהמטופל ללכת הליכון או דיווש על אופניים נייחים, מתחיל במהירות נמוכה ועלייה הדרגתית. במהלך פעילות גופנית, המטופל מחובר למכשיר א.ק.ג. וללחץ דם.

    מבחן מאמץ נמשך כ-15 דקות. במהלך הבדיקה יעקוב הרופא אחר קצב הלב ולחץ הדם של המטופל במוניטור. אם למטופל יש תסמינים, כגון קוצר נשימה, כאבים בחזה, סחרחורת או עייפות, ספר לרופא.

  • ניטור הולטר

    לאחר יומיים, הרופא ישווה את הנתונים ממוניטור הולטר עם הרישומים שנעשו על ידי המטופל, כדי לאבחן את מצב הלב ואת הגורם לתלונות המטופל.

  • מבחן הטיית שולחן

    ב מבחן הטיית שולחן, המטופל יתבקש לשכב על שולחן הבדיקה. לאחר מכן, השולחן יועבר ממצב שינה למצב זקוף או עמידה. במקביל, הרופא יעקוב אחר קצב הלב, לחץ הדם ורמות החמצן של המטופל. בְּדֶרֶך כְּלַל, מבחן הטיית שולחן נמשך כ-5-45 דקות.

  • רנטגן חזה

    חשוב לזכור שהמטופל נדרש לעצור את נשימתו ולא לזוז במהלך תהליך הצילום, שכן תנועה יכולה להשפיע על התמונה המתקבלת.

    צילום חזה נמשך לא מעט, כ-20 דקות בלבד.

  • בדיקת CT של הלב

    לאחר שהמטופל נכנס למכונת סריקת ה-CT, גלאים מסביב למכונה ילכדו תמונות של הלב. במהלך תהליך זה, הרופא יבקש מהמטופל לא לזוז. כמו כן, הרופא יבקש מהמטופל מספר פעמים לעצור את נשימתו למשך מספר שניות.

  • MRI לבבי

    בבדיקת MRI, המטופל יונח על שולחן בדיקה, שיידחף בעדינות לתוך מכשיר ה-MRI המעוצב בצורת מנהרה. מכונת MRI זו מפיקה צליל רועש. לכן, הרופא עשוי לתת אטמי אוזניים כדי שהמטופל לא ירעיש.

    לאחר שהמטופל נמצא במכשיר ה-MRI, הרופא ייתן הנחיות דרך המיקרופון, על מנת שהמטופל לא יזוז ויעצור את נשימתו בזמן צילום התמונה.

    במקרים מסוימים, הרופא יזריק נוזל ניגוד כדי שהתמונות המופקות מבדיקת ה-MRI יהיו ברורות ומפורטות יותר. בדרך כלל, סריקת MRI נמשכת 30-90 דקות.

בְּדִיקָהפַּלשָׁנִי

בדיקת לב בשיטה פולשנית מתבצעת כאשר בדיקת לב לא פולשנית אינה נותנת תשובה ודאית. בבדיקה פולשנית הרופא יבצע חתך להחדרת מכשיר הבדיקה לגוף.

חלק מבדיקות הלב בשיטות פולשניות הן:

  • צנתור לב

    אנגיוגרפיה כלילית או צנתור לב נעשה על ידי החדרת צינור דק הנקרא קטטר לתוך וריד בזרוע או בירך. לאחר מכן קטטר זה מופנה אל הלב בעזרת צילומי רנטגן ונוזל ניגוד, כדי לייצר תמונה של העורקים הכליליים של הלב.

  • אלקטרופיזיולוגיה של הלב

    אלקטרופיזיולוגיה של הלב מתבצעת על ידי החדרת אלקטרודות ללב דרך צנתר. תפקידן של אלקטרודות אלו הוא לשלוח אותות חשמליים ללב ולתעד את התגובה מהלב.

לאחר בדיקת לב

חולים יכולים בדרך כלל ללכת הביתה באותו יום לאחר בדיקת הלב. עם זאת, מטופלים אשר מקבלים הרדמה לפני הבדיקה חייבים לנוח תחילה בחדר הטיפולים עד להחלמתם ולבקש ממשפחתם או קרוביהם להתלוות אליהם הביתה.

למטופלים העוברים בדיקת לב עם חומר ניגוד, הרופאים יציעו לשתות הרבה מים כדי לזרז את הוצאת הנוזלים הללו מהגוף.

המטופלים יכולים לברר את תוצאות בדיקת הלב באותו יום או לאחר מספר ימים, בהתאם לסוג הבדיקה שבוצעה.

על א.ק.ג, אקו לב, מבחן מאמץ, צילומי רנטגן וסריקות CT, ניתן לדעת את התוצאות באותו היום. באשר ל-MRI, ניתן לדעת את התוצאות רק שבוע או יותר לאחר הבדיקה.

בהתאם לתוצאות הבדיקה, הרופא עשוי לייעץ למטופל לשנות אורח חיים בריא יותר, לעבור בדיקות מעקב או לתת טיפול תרופתי.

תופעות לוואי של בדיקת לב

בדיקת לב בטוחה בדרך כלל לעבור. עם זאת, במקרים מסוימים, ישנן תופעות לוואי שעלולות לנבוע מהליך זה, כולל:

  • פריחה באזור העור שבו הונחו האלקטרודות על ה-EKG או מבחן מאמץ
  • תגובות אלרגיות או נזק לכליות עקב שימוש בנוזל ניגוד
  • בחילות, הקאות ולחץ דם נמוך זמני, תוך כדי מבחן הטיית שולחן
  • הפרעות בקצב הלב והתקפי לב לאחר מבחן מאמץ, אבל סיכון זה נדיר מאוד
  • זיהום, חבורות, דימום או נזק לכלי הדם באתר החדרת הצנתר
  • קרישת דם
  • שבץ

$config[zx-auto] not found$config[zx-overlay] not found