דימום תת-עכבישי - תסמינים, סיבות וטיפול

דימום תת-עכבישי הוא הצטברות של דם בתוך רירית ההגנה של המוח. מצב זה מאופיין בדרך כלל בכאבי ראש עזים המתרחשים באופן פתאומי.

דימום תת-עכבישי או דימום תת עכבישי (SAH) יכול להתרחש באופן ספונטני ללא פגיעת ראש קודמת. מצב זה נגרם לרוב על ידי מפרצת מוחית, שהיא בליטה בעורק הנגרמת על ידי דופן כלי דם דליל.

חולים עם דימום תת-עכבישי צריכים לפנות לטיפול רפואי מיידי. אם לא, מצב זה נמצא בסיכון לגרום לנזק מוחי קבוע, זה יכול אפילו להיות מסכן חיים.

גורמים לדימום תת-עכבישי

קרום המוח (מנינגי) הוא שכבת הגנה של המוח המורכבת משכבות דורה מאטר, ארכנואיד ופיא מאטר. החלל התת-עכבישי ממוקם בין השכבות הארכנואידיות והפיאה מאטר.

החלל התת-עכבישי מכיל נוזל המגן על המוח. בחלל התת-עכבישי ישנם כלי דם רבים הממלאים תפקיד בהובלת חומרים מזינים וחמצן למוח.

ניתן לחלק דימום תת-עכבישי לשניים, כלומר טראומטי ולא טראומטי. הנה ההסבר:

דימום תת-עכבישי טראומטי

דימום תת-עכבישי טראומטי מתרחש כתוצאה מפגיעת ראש קשה, למשל מתאונת דרכים. פגיעת ראש חמורה עלולה לגרום לכלי דם בדופן המוח להיקרע ולגרום לדימום תת-עכבישי.

דימום תת-עכבישי לא טראומטי

דימום תת-עכבישי לא טראומטי מתרחש באופן ספונטני, למשל, קרע של כלי דם עקב מפרצת במוח. מפרצת בכלי הדם של המוח גורמת לדפנות כלי הדם להידלדל וליצור בליטות שבריריות מאוד.

דימום תת-עכבישי לא טראומטי יכול להתרחש גם עקב דימום ממומים עורקים, צריכת תרופות לדילול דם, הפרעות בקרישת דם, זיהומים וסיבוכים עקב דימום בתוך המוח שדולף לחלל התת-עכבישי.

גורמי סיכון לדימום תת-עכבישי

דימום תת-עכבישי יכול להופיע בכל קבוצות הגיל. למעשה, יש אנשים שנולדים עם מפרצת מוחית שיכולה לגרום למצב זה. בנוסף, ישנם מספר גורמים נוספים המגבירים את הסיכון למפרצת, כלומר:

  • הרגל עישון
  • לחץ דם גבוה
  • התמכרות לאלכוהול
  • היסטוריה משפחתית של מפרצת
  • מחלת כליות פוליציסטית
  • מחלת כבד
  • גידולי מוח, ממאירים ושפירים, המשפיעים על כלי הדם
  • דַלֶקֶת הַמוֹחַ
  • דיספלזיה פיברומוסקולרית או גידולים חריגים בדפנות כלי הדם
  • מחלת מויאמויה, שהיא מצב נדיר הגורם לחסימות בכלי הדם במוח
  • דלקת כלי דם

תסמינים של דימום תת-עכבישי

התסמין העיקרי הנובע מדימום תת-עכבישי הוא כאב ראש חמור המופיע בפתאומיות ומעולם לא הורגש קודם לכן. תסמינים אחרים כוללים:

  • סחרחורת, בלבול וחולשה פתאום
  • הצוואר מרגיש נוקשה
  • כאבי כתפיים וגב
  • בחילה והקאה
  • ראייה מטושטשת, כפולה או רגישות לאור
  • חווה תסמיני שבץ, כגון דיבור מטושטש ושיתוק בצד אחד של הגוף
  • אובדן ההכרה
  • תְפִיסָה
  • הפרעת שינה
  • דִכָּאוֹן

מתי ללכת לרופא

תסמינים של דימום תת-עכבישי יכולים להופיע בפתאומיות ולגרום לסובל לאובדן הכרה מהיר. מצב זה מוגדר כמצב חירום ודורש טיפול רפואי מיידי.

אם אתה רואה מישהו המראה סימנים של דימום תת-עכבישי כמפורט לעיל, פנה מיד לעזרה מרופא או קצין רפואי.

אבחון של דימום תת-עכבישי

הרופא ישאל על התסמינים שחווה המטופל, במיוחד תלונות על כאבי ראש עזים, הפרעות ראייה וצוואר תפוס כתסמינים העיקריים של דימום תת-עכבישי.

יתר על כן, הרופא יכול לבצע בדיקות מעבדה לתמיכה באבחון, כגון ספירת דם מלאה, כימיה בדם וכן PT ו-APTT.

אצל מי שיש חשד לדימום תת-עכבישי, הרופא עשוי לבצע חקירות אחרות, כגון:

טומוגרפיה ממוחשבת (CT) לִסְרוֹק

סריקות CT יכולות לספק סקירה כללית של מצב כלי הדם, כולל אלה במוח. סוג סריקת ה-CT שיכול לראות את כלי הדם בצורה ברורה יותר הוא אנגיוגרפיה של סריקת CT.

הדמיה בתהודה מגנטית (MRI) לִסְרוֹק

בדיקת MRI יכולה לזהות דימום שעבר 48 שעות. סריקת MRI שימושית מאוד להערכת מצב של מום עורקי ורידי, שהוא אחד הגורמים לדימום תת-עכבישי.

ניקור מותני

במקרים מסוימים, ייתכן שהסריקה לא תגלה דימום כלשהו. בדקור מותני, הרופא ייקח דגימה מהנוזל המגן על המוח בין החוליות באמצעות מחט. בחולים עם דימום תת-עכבישי, הנוזל עשוי להכיל דם.

טיפול בדימום תת-עכבישי

דימום גורם ללחץ בתוך הראש לעלות. זה בסיכון של גרימת נזק מוחי למוות. לכן, הטיפול הוא מעקב אחר עליית הלחץ בראש וטיפול בגורם לדימום.

ניתן להוריד את הלחץ בתוך הראש עם תרופות מסוימות, כגון:

  • משתנים אוסמוטיים, למשל מניטול
  • משתני לולאה, כלומר furosemide
  • סטרואידים תוך ורידי, כגון דקסמתזון

אם יש דימום חזק שמפעיל לחץ על המוח, הרופא יכניס צינור מיוחד בשיטת ניתוח הראש להורדת הלחץ. לאחר מכן, הרופא עשוי לבצע ניתוח לעצירת הדימום, כגון:

גזירה נוירוכירורגית

גזירה נוירוכירורגית מטרתו לתקן כלי דם בעייתיים על ידי הידוקם באמצעות אטבי מתכת קטנים. הליך זה מבוצע בשיטת קרניוטומיה (ניתוח ראש).

סלסול אנדווסקולרי

בהליך זה, הבליטה של ​​כלי הדם בצורת כיס עקב המפרצת תתמלא בסלילי מתכת פלטינה כך שדם לא יוכל לעבור דרך השקית. מטרת הליך זה היא להפחית את הסיכון לדימום נוסף.

כדי להקל על התסמינים הנלווים ולסייע בריפוי, ניתן לתת לחולים גם תרופות אחרות, כגון:

  • בקרי לחץ דם, כגון תרופות חוסמות בטא
  • שיכוך כאבים
  • תרופות נוגדות דיכאון
  • נוגדי פרכוסים, כדי למנוע או להפסיק התקפים
  • משלשל, כדי לא להתאמץ בעת עשיית הצרכים
  • מרחיבים כלי דם, למשל אנטגוניסטים של סידן.

סיבוכים של דימום תת-עכבישי

דימום תת-עכבישי שאינו מטופל באופן מיידי עלול להוביל להתפתחות של סיבוכים, כגון:

  • הידרוצפלוס, שהוא הצטברות נוזלים במוח שעלולה להגביר את הלחץ בתוך הראש ולפגוע במוח
  • Vasospasm, שהוא היצרות של כלי דם, ובכך מפחית את זרימת הדם המוביל חמצן למוח
  • דימום חוזר
  • שבץ

בנוסף, חולים נמצאים גם בסיכון לסיבוכים ארוכי טווח הבאים:

  • אֶפִּילֶפּסִיָה
  • שינויים במצב הרוח, כגון דיכאון
  • הפרעות בתפקודים הקוגניטיביים של המוח, כגון ריכוז, זכירה ותכנון דברים

מניעת דימום תת-עכבישי

ניתן למנוע דימום תת-עכבישי, במיוחד לא טראומטי, על ידי בחינת הפרעות פוטנציאליות במוח, למשל על ידי גילוי מוקדם או טיפול במפרצת מוחית.

בנוסף, נדרשים שינויים באורח החיים כדי לחסל גורמי סיכון לדימום תת-עכבישי, כגון:

  • להפסיק לעשן ולצרוך משקאות אלכוהוליים
  • הימנע משימוש בתרופות ללא ייעוץ של רופא
  • לשלוט בלחץ הדם
  • התאמן באופן קבוע
  • שמור על משקל גוף אידיאלי

$config[zx-auto] not found$config[zx-overlay] not found