הבנת אנזימי הלב והקשר שלהם להתקף לב

אנזימי לב הם אנזימים הממלאים תפקיד בתמיכה בעבודה של שריר הלב. כאשר נוצר נזק, כמו בהתקף לב, האנזים הזה יגדל במספרו בדם. מאת קלכן, בדיקות אנזימים לבביים נעשות לרוב כדרך לאבחון התקף לב.

כאשר אדם מתלונן על כאבים בחזה החשודים כהתקף לב, הרופא יבצע סדרת בדיקות, לרבות בדיקות אנזימים לבביים. ככל שמספר אנזימי הלב המופיעים בדם גדול יותר מעיד על הנזק המתרחש בלב החולה גדול יותר.

זיהוי אנזימי לב

סוגים מסוימים של אנזימי לב וחלבונים שנבדקים לעתים קרובות על ידי רופאים כאשר מישהו חשוד ללקות בהתקף לב הם:

קריאטין קינאז (גריאטין קאינס/CK)

אנזים זה נמצא ברקמות הגוף כגון שרירי השלד, וכן באיברי הלב והמוח. אנזימי CK מוגברים יכולים לאותת על מצב של התקף לב. רמות CK מתחילות להתגלות בדם תוך 4-6 שעות לאחר פגיעה בשריר הלב, ויעלו עד 24 שעות לאחר התקף לב.

למרות זאת, CK יכול לעלות גם במצבים אחרים, כגון: רבדומיוליזה, זיהום, נזק לכליות וניוון שרירים.

טרופונין

טרופונינים הם סוג של חלבון שנמצא בלב ובשרירים. ישנם 3 סוגים של טרופונין, כלומר טרופונין T, C ו-I, אך הנבדקים במיוחד יחד עם אנזימי לב הם טרופונין T ו-I. רמות הטרופונין יכולות לעלות תוך 2-26 שעות לאחר הפגיעה בשריר הלב.

בנוסף להתקף לב, רמות הטרופונין יכולות לעלות גם כאשר יש דלקת ופגיעה בשריר הלב עקב מחלות אחרות, כמו שריר הלב. לכן, מבחן טרופונין מיוחד זמין כעת הנקרא טרופונין לבבי ברגישות גבוהה (hs-cTn). בדיקה מסוג זה יכולה לזהות טוב יותר נזק לב מהתקף לב.

מיוגלובין

זהו חלבון המצוי בשרירי השלד והלב. רמות המיוגלובין יעלו תוך 2-12 שעות לאחר התקף לב, ויחזרו לרמות נורמליות תוך 24-36 שעות לאחר התקף לב.

מכיוון שהוא יכול להיות מוגבר במצבים אחרים, רמות המיוגלובין נבדקות לעתים קרובות בשילוב עם אנזימי לב ובדיקות לב אחרות, כגון א.ק.ג. לאבחון התקף לב.

בפועל, האבחנה של התקף לב אינה מבוססת רק על תוצאות של אנזימי לב, אלא מצריכה גם בדיקה גופנית על ידי רופא, בתוספת בדיקות תומכות נוספות, כגון א.ק.ג., אנגיוגרפיה וצנתור לב.

נוהל בדיקת אנזימים לבביים

הליך בדיקת אנזימי הלב הוא די פשוט ואין צורך בהכנות מיוחדות, כמו צורך בצום ראשון או הפסקת נטילת תרופות מסוימות.

עם זאת, הרופא ישאל כמה דברים חשובים, החל מהיסטוריה משפחתית של מחלות לב או מה שהמטופל אולי חווה בעבר, היסטוריה של נטילת תרופות, ועד לתסמינים שהמטופל חש לפני ביצוע בדיקת אנזים לבבי.

בעיקרון, בדיקה זו דומה מאוד לבדיקת דם, עם השלבים הבאים:

  • הרופא או קצין הרפואה יקשור את זרועו של המטופל חוֹסֵם עוֹרְקִים להאט את זרימת הדם ולהפוך את הוורידים לגלויים יותר.
  • חובשים מזהים את מיקום הווריד, ואז מנקים את האזור להזרקה באלכוהול.
  • חובשים החלו לשאוב דם באמצעות מזרק.
  • לאחר שאיבת הדם והמזרק נשלף מהווריד, החובש ימרח גזה או פלסטר כדי לכסות את מקום ההזרקה.

טיפול בהתקף לב

כאשר חווים תסמינים של התקף לב כגון כאבים עזים בחזה המקרינים לזרועות או לצוואר, הזעה קרה וחולשה, המטופל צריך לפנות מיד לחדר המיון של בית החולים הקרוב כדי לקבל המשך בדיקה וטיפול מרופא.

אם תוצאות בדיקת האנזים הלבביות מאשרות שהמטופל סובל מהתקף לב, הרופא יספק טיפול, כגון הנחת IV ומתן חמצן, תרופות לדילול דם, קלופידוגרל, ותרופות לשבירת החסימה בכלי הדם של הלב.

במקרים מסוימים, לאחר קבלת טיפול במיון, המטופל יופנה לקרדיולוג לצורך צנתור לב או ניתוח לב. לאחר מכן, החולה צריך להתאשפז לצורך מעקב אחר מצבו.

במהלך הטיפול, הרופא יעקוב אחר מצבו של המטופל ויבדוק אנזימי לב מעת לעת כדי להעריך את מצב הלב.

לאחר מתן אפשרות ללכת הביתה, הרופא גם ימליץ למטופל לעבור תזונה ואורח חיים בריא כדי לשמור על בריאות הלב שלו ולהפחית את הסיכון ללקות בהתקף לב חוזר.


$config[zx-auto] not found$config[zx-overlay] not found