שאיבת מקוניום - תסמינים, גורמים וטיפול
שאיבת מקוניום או או תסמונת שאיפת מקוניום (MAS) הוא מצב שבו עובר או יילוד נושמים מי שפיר מעורבבים עם הצואה הראשונה שלו (מקוניום). מצב זה יכול להתרחש לפני, במהלך או אחרי תהליך הלידה.
מקוניום היא הצואה הראשונה של התינוק, שהיא עבה, דביקה וצבעה ירוק כהה. בדרך כלל, תינוקות יעברו מקוניום ב-24-48 השעות הראשונות לאחר הלידה. עם זאת, במקרים מסוימים, התינוק עשוי לעבור מקוניום בעודו ברחם.
גורמים לשאיבת מקוניום
שאיבת מקוניום יכולה להתרחש כאשר העובר לחוץ, ואז שואף מקוניום מעורבב עם מי שפיר. מתח המתרחש בעובר יכול גם לגרום למעבר מוקדם של מקוניום. העברת מקוניום בטרם עת יכולה גם להגביר את הסיכון לשאיבת מקוניום.
ישנם מספר מצבים שעלולים לגרום למתח לעובר ולהגביר את הסיכון לשאיבת מקוניום, כולל:
- הריון של יותר מ-40 שבועות
- צירים קשים או ארוכים
- מצבים בריאותיים שחווים נשים בהריון, כגון יתר לחץ דם או סוכרת
- מצבים רפואיים עובריים, כגון היפוקסיה
- הפרעות בגדילת העובר
תסמינים של שאיבת מקוניום
מקוניום היא הצואה הראשונה של התינוק, שהיא עבה, דביקה וצבעה ירוק. מעבר מקוניום ב-48 השעות הראשונות לאחר הלידה הוא אחד הסימנים להתפתחות תקינה של מערכת העיכול של התינוק.
עם זאת, כאשר מקוניום נשאף על ידי העובר לפני או במהלך הלידה, יופיעו תלונות ותסמינים שונים. למעשה, אם מקוניום חוסם את דרכי הנשימה, העובר יכול להתקשות בנשימה. מצב זה יכול להיות קטלני.
ישנם מספר סימנים ותלונות שיכולים לחוות תינוקות שחווים שאיבת מקוניום, כלומר:
- בעיות נשימה, כגון נשימה מהירה מדי, קשיי נשימה, הופעת צליל "גרוק" בעת נשימה
- הפסקת נשימה או דום נשימה
- ציאנוזה, המתאפיינת בשפתיים ובעור כחלחלים
- תינוקות נראים חלשים או פחות פעילים בלידה
מתי ללכת לרופא
ניתן לראות ולזהות שאיבת מקוניום כאשר התינוק נולד. הרופאים ינקטו מיד בפעולה כדי להתגבר על מצב זה. למעקב אחר מצבם הבריאותי של נשים הרות ועוברים, יש צורך לבצע בדיקות הריון שגרתיות, על פי המלצות הרופא.
נשים הרות שחוות קרעים בקרום, במיוחד אם מי השפיר נראים עכורים, ירוקים או מריחים רע, צריכות לפנות מיד לרופא.
אבחון שאיבת מקוניום
ניתן לקבוע שאיבת מקוניום באמצעות בדיקות שבוצעו בלידה. כאשר התינוק נולד, הרופא יבצע בדיקה יסודית של התינוק. אחת הבדיקות הראשונות שיבוצעו היא הערכת ציון אפגר, כדי להבטיח שהתינוק נולד בריא.
אם תוצאות הערכת ציון אפגר נמוכות, הרופא יעניק עזרה ראשונה, תוך ביצוע בדיקות מעקב אחרות, כגון:
- ניתוח גזי דם, להערכת רמות חמצן ופחמן דו חמצני
- צילום חזה, כדי לראות את מצב הריאות של התינוק
טיפול בשאיבת מקוניום
כאשר לתינוק יש שאיבת מקוניום, הרופא ינקוט פעולה כדי להסיר את המקוניום מדרכי הנשימה. הרופא יבצע שאיבה (יְנִיקָה) מהפה, האף והגרון של התינוק במידת הצורך.
אם התינוק עדיין לא נושם וציון האפגר לא עולה, הרופא יבצע החייאה כדי להחזיר את תפקוד הנשימה. הרופא יכול גם להרכיב מכשיר נשימה ולהעביר את התינוק ל- יחידה לטיפול נמרץ בילודים (NICU) לעבור טיפול נמרץ.
במידת הצורך, הרופא יכול גם לספק טיפול נוסף בצורה של:
- טיפול בחמצן, כדי להבטיח שיש מספיק חמצן בדם
- אנטיביוטיקה, לטיפול בזיהומים
- חומר פעיל שטח, כדי לעזור לריאות להתפתח כראוי
בנוסף, הרופא יתקין מחמם מיוחד למניעת היפותרמיה ויבצע בדיקות דם סדירות למעקב אחר מצב התינוק.
סיבוכים של שאיבת מקוניום
אם אתה מקבל עזרה במהירות, תינוק שיש לו שאיבת מקוניום יכול להחלים. עם זאת, אם מטופל מאוחר מדי, מצב זה יכול להיות קטלני. בנוסף, שאיבת מקוניום יכולה גם להגביר את הסיכון למספר מצבים, כגון:
- דלקת וזיהום של הריאות עקב מקוניום שנשאף בטעות וחודר לאזור הריאות
- הריאות מתרחבות יתר על המידה עד שהן נפגעות ממקוניום החוסם את דרכי הנשימה של התינוק.
- Pneumothorax או הצטברות מוגזמת של אוויר בחלל הצדר המקשה על הריאות להתרחב
- יתר לחץ דם ריאתי מתמשך בילודים, שהוא לחץ דם גבוה בכלי הריאה שיכול להקשות על התינוק לנשום
- נזק מוחי קבוע עקב תנאי שאיבת מקוניום חמורים עלול להגביל את החמצן למוח
מניעת שאיבת מקוניום
הדרך הטובה ביותר למנוע שאיבת מקוניום היא לעבור בדיקות טרום לידתיות קבועות ולמנוע לחץ על העובר.
אם לנשים בהריון יש גורמי סיכון העלולים להגביר את הסיכון לשאיבת מקוניום, כגון יתר לחץ דם או סוכרת, עקבו אחר העצות והטיפול שניתנו על ידי הרופא.
גם נשים בהריון מחויבות לשמור על בריאותן ולהימנע מחשיפה לעשן עישון במהלך ההריון, מכיוון שעישון עלול להגביר את הסיכון להפרעות בזרימת החמצן, ואף לחוסר חמצן (היפוקסיה) בעובר.
