דברים שאתה צריך לדעת על ייעוץ נוירולוגי
ייעוץ נוירולוגי הוא הליך בדיקה המתבצע לבחינת מצב ואיתור הפרעות במערכת העצבים של הגוף, וכן לאבחון מחלות נוירולוגיות שעלולות לסבול מהמטופל.. תוצאות הייעוץ ישמשו מדריך לרופאים לקביעת ותכנון סוג הטיפול המתאים.
מחלת עצבים היא הפרעה המופיעה במערכת העצבים של הגוף, לרבות במוח ובמח העצם (מערכת העצבים המרכזית), וכן בעצבים המחברים את מערכת העצבים המרכזית לאיברי הגוף (מערכת העצבים ההיקפית). הפרעה למערכת העצבים עלולה לגרום להפרעה בתפקודי הגוף כולם או חלקם, כגון קשיי תנועה, נשימה, דיבור, הפרעות זיכרון ופגיעה בתפקוד של איברים פנימיים, כגון הלב והריאות.
ישנם שלושה סוגים של עצבים בגוף האדם, כולל:
- עצבים מוטוריים, סוג של עצב ששולח אותות (דחפים) מהמוח ומחוט השדרה לכל השרירים בגוף. מערכת העצבים הזו מאפשרת לאדם לבצע פעולות שונות, כמו הליכה, תפיסת כדור או הזזת אצבעותיו כדי להרים משהו.
- עצבים תחושתיים, סוג של עצב ששולח אותות (דחפים) בחזרה מהעור והשרירים בחזרה לעמוד השדרה ולמוח. מערכת עצבים זו משפיעה על תפקוד החושים בגוף האדם, כגון ראייה, שמיעה, מגע, טעם, ריח ושיווי משקל.
- עצבים אוטונומיים, הוא סוג של עצב השולט בתפקודים לא מודעים או מודעים למחצה של תנועות הגוף, כגון קצב לב, לחץ דם, יציאות וויסות טמפרטורת הגוף.
מדע הרפואה החוקר את מערכת העצבים האנושית הוא הנוירולוגיה. בינתיים, רופאים המטפלים ספציפית במחלות נוירולוגיות נקראים נוירולוגים (Sp.S) או נוירולוגים. המטרה העיקרית של ייעוץ נוירולוגי היא לאבחן, לטפל ולמנוע סוגים שונים של מחלות נוירולוגיות שחווים מטופלים.
אינדיקציות לייעוץ נוירולוגי
חולים החשודים במחלה נוירולוגית מראים בדרך כלל תסמינים שונים בהתאם לסוג העצב המושפע, או עצבים אוטונומיים, עצבים מוטוריים או עצבים תחושתיים. חלק מהתסמינים שעלולים להתרחש, כולל:
- כְּאֵב רֹאשׁ.
- כאבי גב המקרינים לידיים או לרגליים.
- רעידות.
- התקפים.
- כוח השרירים נחלש או אובד.
- איבוד שיווי משקל וקואורדינציה בגוף.
- ירידה או איבוד יכולת הזיכרון.
- אובדן או ירידה ביכולות החושיות, כגון ראייה או שמיעה.
- פגיעה בדיבור (אפזיה), קושי בדיבור או דיבור מטושטש.
- הַפרָעַת הַבְּלִיעָה.
- שיתוק (שיתוק)
סוגי מחלות עצבים
להלן כמה הפרעות שעלולות להתרחש במערכת העצבים, כולל:
- הַדבָּקָה, כגון דלקת קרום המוח, דלקת המוח ופוליו.
- הפרעות בכלי דם (כלי דם), כגון שבץ, TIA (התקף איסכמי חולף), ודימום תת-עכבישי.
- הפרעות מבניות, כמו CTS (תסמונת התעלה הקרפלית), שיתוק בל, תסמונת Guillain-Barre ונוירופתיה היקפית.
- הפרעות תפקודיות, כגון אפילפסיה ונוירלגיה טריגמינלית.
- מחלה ניוונית, כמו מחלת פרקינסון, טרשת נפוצה, טרשת צדדית אמיוטרופית (ALS) או מחלת נוירונים מוטוריים, ומחלת אלצהיימר.
לפני ייעוץ נוירולוגי
חולים בדרך כלל אינם צריכים לבצע הכנות מיוחדות לפני שהם עוברים ייעוץ למחלה נוירולוגית. עם זאת, ישנם כמה דברים שהמטופלים צריכים להביא בעת פגישה עם נוירולוג. אלו כוללים:
- היסטוריה רפואית כוללת.על המטופלים להביא את כל התוצאות של בדיקות קודמות, כגון תוצאות בדיקות מעבדה, צילומי רנטגן, סריקות CT, MRI, EEG או EMG שבוצעו.
- סוג התרופה, התוסף או המוצר הצמחי שאתה נוטל כעת. על המטופלים להביא רשימה של תרופות או צורות פיזיות של תרופות הנצרכות, כדי שהרופאים יוכלו לגלות איזה טיפול מבוצע.
- מכתב הפניה. על המטופלים להביא מכתב הפניה מרופא כללי או מומחה אחר. מכתב ההפניה יכול להוות מדריך או תיאור ראשוני של מצבו של המטופל וטיפול נוסף שעשוי להתבצע.
בנוסף, המטופלים יכולים גם להכין רשימה של שאלות שהם רוצים לשאול נוירולוג בעת ייעוץ. מיין את השאלות החל מהשאלה החשובה ביותר שאתה רוצה לשאול.
נוהל ייעוץ נוירולוגי
המטופל יעבור מספר בדיקות כחלק מתהליך הייעוץ למחלה נוירולוגית. סוג הבדיקה שתבוצע תלוי במצב ובסימפטומים שחווים המטופל. סוגי בדיקות אלה כוללים:
- מעקב אחר היסטוריה רפואית.כשלב ראשון בבדיקה, הרופא ישאל את המטופל מספר שאלות, ביניהן:
- תלונות על בעיות בריאותיות שחווה המטופל.
- היסטוריה רפואית של המטופל ושל משפחת המטופל, לרבות היסטוריה של אלרגיות, סוגי מחלות שעברו או מחלות תורשתיות שעשויות להיות בבעלות משפחת המטופל.
- ההיסטוריה של המטופל של ניתוח או טיפול רפואי.
- סוגי תרופות הנצרכות.
- אורח חיים, כולל הרגלי עישון, צריכת אלכוהול, שימוש בסמים לא חוקיים, סוג עבודה ותחביבים.
- בדיקה גופנית (בדיקה גופנית). כדי להתחיל בבדיקה הגופנית, הרופא ימדוד את גובהו של המטופל וישקול את המטופל. לאחר מכן, הרופא יבצע בדיקה גופנית מעקב הכוללת:
- בדיקות סימנים חיוניים,כולל מדידת לחץ דם, קצב לב, טמפרטורת גוף וקצב נשימה.
- בדיקה כללית של מצב המטופל כלומר בדיקה של חלקים שונים בגוף כדי לזהות חריגות או הפרעות שעלולות להופיע על ידי המטופל. בדיקה זו כוללת בדיקה של הראש והצוואר, הלב, הריאות, הקיבה והעור.
- בדיקת עצבים. בדיקת עצבים מורכבת מכמה סוגים של בדיקות, כולל:
- בדיקת תפקודי עצב. בדיקות תפקודי עצב כוללות בדרך כלל הליכה, דיבור ומצב נפשי.
- ניתוח הליכה (ניתוח הליכה), כלומר שיטה לבחינת הדפוס וההליכה של בני אדם. כאשר אדם אינו מסוגל ללכת כרגיל, המצב עלול להיגרם מפציעה, גורמים גנטיים, מחלה או תפקוד לקוי של הרגליים או הרגליים.
- ניתוח דיבור (ניתוח דיבור), כלומר שיטה לבדיקת יכולתם של אנשים בעת תקשורת עם אנשים אחרים.
- הערכת מצב נפשי (הערכת מצב נפשי), כלומר בדיקה של מצבו הפסיכולוגי של המטופל, במיוחד הזיכרון, ההתמצאות והאינטליגנציה.
- בדיקת עצב גולגולתי. בדיקת תפקוד העצבים הכוללת את עצבי הריח (חוש הריח), עצבי הראייה (ראייה), העצבים האוקולומוטוריים (תנועות עיניים), עצבי הפנים (הבעות פנים), והעצבים הוסטיבולוקולריים (שמיעה ושיווי משקל).
- בדיקת מערכת העצבים החושית. בוחן תגובות עצביות למגע, כאב, טמפרטורה (חם וקור) ורטט, ומזהה את הצורה והגודל של עצם.
- בדיקת מערכת העצבים המוטורית. בחינת תנועה, צורת וגודל השריר, כוח השריר ומסת השריר.
- בדיקת רפלקסים, המוח הקטן, ו קרום המוח. בדיקות רפלקס נעשות בדרך כלל על ידי הקשה על מספר חלקים בגוף, כגון המרפקים, הברכיים או הקרסוליים. ניתן לבצע את בדיקת קרום המוח עם בדיקת ברודינסקי (בדיקת נוקשות צוואר) ובדיקת קרניג (בדיקת גמישות הירך במפרק הירך ליצירת זווית של 90o). בינתיים, בדיקה של המוח הקטן מתבצעת על ידי חיפוש אחר סימנים של דיסארטיה (דיבור מעורפל או איטי), דיסמטריה (חוסר יכולת להתחיל או לעצור תנועות מוטוריות עדינות), או הפרעות בהליכה, למשל אצל הסובלים מאטקסיה.
- בדיקת מערכת העצבים האוטונומית כלומר בדיקה של סימנים של תפקוד לקוי של העצבים האוטונומיים, כגון הזעה, חיוורון, שינויים בעור ובציפורניים ושינויים בלחץ הדם.
- בדיקת תפקודי עצב. בדיקות תפקודי עצב כוללות בדרך כלל הליכה, דיבור ומצב נפשי.
- תומך בחקירה. הרופא עשוי לבצע בדיקות נוספות כדי לאשר את האבחנה של מחלה נוירולוגית שאולי חווה המטופל. מספר סוגי חקירות שעשויים להתבצע כוללים:
- בדיקת מעבדה. בדיקה של דגימת דם, שתן או נוזלים אחרים לצורך ניתוח במעבדה. מספר סוגים של בדיקות מעבדה, כולל:
- בדיקת דם.בדיקה זו יכולה לזהות זיהומים במוח ובמח העצם, דימומים, פגיעה בכלי דם, רעלים המשפיעים על מערכת העצבים ולמדוד את רמות התרופות בחולי אפילפסיה.
- בדיקת שתן (בדיקת שתן). בדיקה זו נעשית כדי לזהות חומרים חריגים בשתן הגורמים להפרעות עצביות.
- בִּיוֹפְּסִיָה. בדיקה זו נעשית על ידי נטילת רקמות בשרירים, בעצבים או במוח לצורך ניתוח מאוחר יותר במעבדה.
- רדיולוגיה. סוג זה של בדיקה משתמש בגלי אור, צליל בתדר גבוה או שדה מגנטי. סוגי הבדיקה הרדיולוגית כוללים:
- צילום רנטגן. הבדיקה משתמשת בקרני רנטגן כדי לראות את מצב הגוף, כגון הגולגולת.
- סריקת סי טי.בדיקה באמצעות מחשב ומכונת רנטגן מסתובבת. בבדיקה נוירולוגית, סריקות CT יכולות לזהות את מיקום הנזק המוחי בחולי פגיעות ראש, קרישי דם או דימום בחולי שבץ, או גידולי מוח. בדיקה זו נמשכת 10-15 דקות.
- MRI. בדיקה באמצעות שדות מגנטיים וטכנולוגיית מחשב לאיתור גידולים במוח ובחוט השדרה, טרשת נפוצה, שבץ והיצרות בעמוד השדרה. MRI לוקח 15-60 דקות.
- טומוגרפיה של פליטת פוזיטרון (חיית מחמד). בדיקות לאיתור גידולים ונזק לרקמות, מדידת חילוף חומרים של תאים ורקמות, הפרעות בכלי דם והערכת חולים עם הפרעות נוירולוגיות, כגון מחלת אלצהיימר. PET משתמש בנוזל רדיואקטיבי המוזרק למטופל ובמכונת סריקה המצוידת בקרני גמא.
- מיאלוגרפיה. הבדיקה משתמשת בצבע מיוחד (ניגודיות) המוזרק לתעלת עמוד השדרה ובצילומי רנטגן. בדיקה זו יכולה לזהות פציעות, פצעים וגידולים בחוט השדרה. בדיקה זו אורכת 45-60 דקות.
- נוירוסאונוגרפיה. בדיקה המשתמשת בגלי קול בתדר גבוה כדי לייצר תמונות מפורטות של המוח וחוט השדרה. תוצאות נוירוסאונוגרפיה משמשות לניתוח זרימת הדם למוח ולאבחון שבץ מוחי, גידולי מוח והידרוצפלוס.
- בדיקת הולכה עצבית, הוא בחינת המהירות והתפקוד של אותות חשמליים העוברים דרך עצבי הגוף. ישנם מספר סוגים של בדיקות הולכה עצבית, כולל:
- אלקטרואנצפלוגרפיה (EEG). בדיקה באמצעות אלקטרודות המונחות על הקרקפת לאיתור פעילות חשמלית במוח. EEG משמש כדי לסייע באבחון התקפים, גידולים במוח, נזק מוחי מפגיעות ראש ודלקות במוח ובחוט השדרה. בדיקה זו אורכת 1-3 שעות בהתאם למצב המטופל.
- אלקטרומיוגרפיה (EMG). בדיקת תפקוד העצבים ההיקפיים בידיים וברגליים של המטופל באמצעות מחט דקה מאוד המוחדרת לשריר. EMG יכול לזהות את המיקום והחומרה של עצב צבוט. בדיקה זו אורכת 15-45 דקות.
- אלקטרוניסטגמוגרפיה (ENG), זוהי בדיקה המשמשת לאבחון הפרעות שיווי משקל ותנועת עיניים. בדיקה זו מתבצעת באמצעות אלקטרודות קטנות הממוקמות סביב העין או משקפיים מיוחדים במידה והבדיקה כוללת אור אינפרא אדום במקום אלקטרודות.
- פוליסומנוגרם. מדידת פעילות הגוף והמוח בזמן שהמטופל ישן. בדיקה זו מתבצעת באמצעות אלקטרודות המונחות על הקרקפת, העפעפיים או הסנטר. האלקטרודות יתעדו גלי מוח, תנועות עיניים, לחץ דם, דופק ופעילות שרירים. תוצאות הבדיקה משמשות לזיהוי הפרעות שינה, כמו גם הפרעות תנועה והפרעות נשימה במהלך השינה.
- אנגיוגרפיה מוחית. בדיקה לאיתור היצרות או חסימה של עורקים או כלי דם במוח, בראש ובצוואר, כמו גם זיהוי מיקום וגודל מפרצת המוח. בבדיקה זו נעשה שימוש בצנתר המוחדר דרך מחט לעורק, וכן בנוזל ניגוד. אנגיוגרפיה מוחית לוקח 1-2 שעות.
- ניקור מותני (ברז עמוד השדרה). בדיקה המתבצעת על ידי החדרת מחט לחוט השדרה כדי לקחת דגימות נוזל מהמוח ומחוט השדרה (מוחי השדרה). נוזל זה ינותח במעבדה והתוצאות משמשות לאיתור דימום וזיהום במוח ובחוט השדרה, וכן למדוד את הלחץ בתוך הראש. בדיקה זו נמשכת כ-45 דקות.
- בדיקת מעבדה. בדיקה של דגימת דם, שתן או נוזלים אחרים לצורך ניתוח במעבדה. מספר סוגים של בדיקות מעבדה, כולל:
לאחר ייעוץ נוירולוגי
לאחר התייעצות המטופלת ועברה את שלב הבדיקה, יעריך וינתח הנוירולוג את תוצאות הבדיקה הגופנית והבדיקות התומכות שבוצעו.
באמצעות תוצאות הבדיקות הללו, הנוירולוג יכול לקבוע מספר דברים, כולל:
- אִבחוּן.לאחר ביצוע בדיקה גופנית ואישור האבחנה בחקירות, נוירולוג יכול לקבוע אבחנה אפשרית על סמך תסמיני המטופל.
- תוכנית טיפול או טיפול. לאחר אבחון המטופל עם הפרעה נוירולוגית, הרופא יערוך תכנית טיפול ויקבע את סוג הטיפול המתאים למצבו של המטופל. תוכנית טיפול זו נועדה לשלוט בסימפטומים ולטפל בהפרעות נוירולוגיות שחווה המטופל. תכנית הטיפול כוללת:
- תוכנית טיפול, בין אם באשפוז או באשפוז.
- סמים לשימוש.
- פִיסִיוֹתֶרָפִּיָה.
- פעולות כגון קרניוטומיה, פורמינוטומיהכריתת למינקטומית, או השתלת עצב.
