בקטרמיה - תסמינים, גורמים וטיפול
בקטרימיה היא מצב שבו חיידקים נמצאים בזרם הדם. נוכחות חיידקים בזרם הדם אינה בהכרח מסוכנת. אבל אם לא מטופל עם מתאים ו חיידקים ממשיכים לגדול גֶזַעלמצב זה יש פוטנציאל לגרום לסיבוכים חמורים.
בנסיבות רגילות, אם מספר החיידקים הנכנסים לזרם הדם קטן בלבד, אזי המערכת החיסונית יכולה להרוג את החיידקים במהירות. עם זאת, אם מספר החיידקים גדול מספיק ומערכת החיסון אינה מסוגלת להילחם בו, מצב זה עלול להוביל לזיהומים חמורים ולאלח דם.
גורמים לבקטרמיה
חיידקים יכולים להיכנס לזרם הדם כאשר אדם עובר הליכים או פרוצדורות רפואיות מסוימות, כגון במהלך טיפול שיניים, החדרת צינורית צנתר או במהלך ניתוח.
בנוסף, בקטרמיה יכולה להתרחש גם עקב התפשטות זיהום מחלקי גוף מסוימים, כגון דלקות בדרכי השתן, זיהומים דנטליים או זיהומים בריאות, כגון דלקת ריאות.
ישנם מספר גורמים ומצבים שיכולים להגביר את הסיכון לבקטרמיה, כלומר:
- מתחת לגיל שנה (תינוק) או מעל גיל 60 (קשישים)
- סובלים מכוויות
- יש מערכת חיסונית מוחלשת עקב מחלות מסוימות, כגון סרטן או HIV/איידס
- נוטלים תרופות המשפיעות על מערכת החיסון, כגון כימותרפיה
- יש מחלה כרונית, כגון סוכרת או אי ספיקת לב
- שימוש בתרופות להזרקה
תסמינים של בקטרמיה
בקטרמיה עלולה לגרום לתסמינים הנעים בין קל, כגון חום שחולף מעצמו, ועד אלח דם. אם מספר החיידקים אינו גדול מדי ומערכת החיסון מסוגלת להתמודד עם זה, בקטרימיה עלולה אפילו לא לגרום לתסמינים כלשהם.
עם זאת, כאשר חיידקים בזרם הדם ממשיכים להתרבות, יכול להתרחש זיהום המתאפיין בתסמינים הבאים:
- חום
- רועד
- דופק לב
- לחץ הדם הופך נמוך
- הנשימה נעשית מהירה יותר
- הגוף נהיה חלש
- סְחַרחַר
- שינויים נפשיים, כגון בלבול
- פריחה בכל הגוף
אם הזיהום מתרחש במערכת העיכול, תלונות עלולות להופיע בצורה של שלשולים, הקאות, בחילות או כאבי בטן. בילדים, בנוסף לתסמינים הנ"ל, זיהומים הנגרמים על ידי בקטרמיה עלולים לגרום לילדים להיות יותר בררנים, חלשים, לא פעילים וקשים לאכילה.
מתי ללכת לרופא
בדוק עם הרופא אם אתה או ילדך חווים את התסמינים או התלונות שהוזכרו לעיל.
פנה מיד לרופא אם התסמינים מחמירים או אם יש תלונות לאחר הליכים רפואיים מסוימים, לרבות טיפול שיניים או הנחת צנתר שתן.
אבחון של בקטרמיה
כדי לאבחן בקטרמיה, הרופא ישאל תחילה שאלות לגבי תלונות המטופל, ההיסטוריה הרפואית וההיסטוריה הרפואית של המטופל. לאחר מכן, הרופא יבצע בדיקה יסודית, הכוללת בדיקת חום הגוף, קצב הלב, קצב הנשימה ולחץ הדם.
רופאים יכולים לאבחן בקטרמיה רק אם נמצאו חיידקים במחזור הדם של החולה. לכן, הרופא יבצע בדיקה תומכת לאישור הימצאות או היעדר חיידקים בדם, כלומר בדיקת תרבית דם.
רופאים יכולים גם לבצע חקירות אחרות, כגון תרבית כיח ותרבית שתן, כדי לזהות את מקור הזיהום. בנוסף לתרבית, ניתן לבצע בדיקת רנטגן על מנת לזהות נוכחות או היעדר סימני זיהום או דלקת באיברים מסוימים, כגון הריאות והעצמות.
טיפול בבקטרמיה
הטיפול בבקטרמיה יותאם לסוג החיידקים הגורמים לה ולחומרת המחלה.
תרופות אנטיביוטיות יינתנו לרוב במצבים של בקטרמיה שגרמה לזיהום. סוג האנטיביוטיקה מותאם לסוג החיידקים המצויים באמצעות תרבית דם. אנטיביוטיקה יכולה להינתן בצורה של משקה או זריקה.
בנוסף לטיפול באנטיביוטיקה, אם הבקטרמיה מתעוררת על ידי החדרת צנתר שתן, יש להוציא את הצנתר ולהחליף אותו. אם בקטרמיה נגרמת על ידי אבצס ברקמות גוף מסוימות, הליך כירורגי יכול להיות אופציה להסרת מוגלה מהמורסה.
סיבוכים וסכנות של בקטרמיה
בקטרמיה עלולה להוביל לסיבוכים קטלניים אם לא מטופלים כראוי. סיבוכים אלו הם אלח דם והלם ספטי. אלח דם והלם ספטי יגרמו לדלקת בכל הגוף שיש לה פוטנציאל לגרום לנזק לאיברים, אפילו לסכנת חיים.
מניעת בקטרמיה
לא תמיד ניתן למנוע בקטרימיה. עם זאת, ישנם מספר מאמצים שניתן לעשות כדי להפחית את הסיכון לבקטרמיה, כלומר:
- שימוש באנטיביוטיקה לפני ניתוח או לפני טיפולי שיניים אם יש אינדיקציות
- החלפת צנתר שתן באופן קבוע
- חיסון לפי לוח זמנים
