דע מהי בדיקה רפואית פסיכיאטרית
בדיקה רפואית פסיכיאטרית היא סדרה של בדיקות על מנת לקבוע האם אדם סובל מבעיות נפשיות או לא. ססדרת צ'קים ה כולל ראיון, בדיקה גופנית,ו מִבְחָן נכתב באמצעות שאלון. בְּדִיקָה רפואה פסיכיאטרית מבוצע בדרך כלל על ידי מומחה פְּסִיכִיאָטרִיָה(פסיכיאטר) או פסיכולוג.
בעיות פסיכיאטריות או הפרעות בבריאות הנפש קשורות לעיתים קרובות לגורמים פסיכולוגיים מסוימים, כגון מתח ממושך. אבל למעשה, ישנם מספר גורמים שיכולים להשפיע על הופעתן של הפרעות נפשיות, כלומר:
- בעל היסטוריה משפחתית של הפרעות פסיכיאטריות (גנטיות).
- הפרעות גופניות מסוימות כגון סרטן או נזק לאיברים, כגון המוח.
- תופעות לוואי של סמים ואלכוהול.
- הסביבה סביב המטופל, לרבות גורמים חברתיים ותרבותיים.
בעיות פסיכיאטריות המתרחשות יכולות להופיע בצורות שונות, כגון שינויים במצב הרוח או במצב הרוח כגון דיכאון ועצבנות, הפרעות אישיות, הפרעות שינה, הפרעות חרדה, הפרעות התנהגות, הזיות, ועד פסיכוזה.
אם התסמינים של ההפרעה הפסיכיאטרית הפריעו לפעילות היומיומית, מומלץ למטופל לבדוק את מצבו, על מנת שניתן יהיה לבצע טיפול מיידי.
בדיקה רפואית פסיכיאטרית יכולה להתבצע כבדיקה שגרתית או חירום אם מצבו הנפשי של המטופל מצריך טיפול חירום. בדיקה פסיכיאטרית שגרתית תבחן את מצבו הנפשי של המטופל באופן יסודי ומפורט. בינתיים, הבדיקה הפסיכיאטרית הדחופה מתמקדת יותר בסימפטומים, בהיסטוריה של הפרעות ובהתנהגות המטופל לפני הופעתה של הפרעה פסיכיאטרית.
יש לזכור כי בדיקות רפואיות פסיכיאטריות גוזלות פעמים רבות זמן, וכל מטופל יזדקק לפרק זמן שונה מתהליך הבדיקה ועד לסיום האבחון הפסיכיאטרי. לא על החולה ולא משפחתו של החולה לבקש בדיקה פסיכיאטרית מזורזת, כדי שתוצאות האבחון המתקבלות יהיו תוצאות מדויקות.
אינדיקציות לבדיקה רפואית פסיכיאטרית
בדיקה רפואית פסיכיאטרית נועדה לאתר הפרעות נפשיות והתנהגותיות באדם. זה נעשה מכיוון שלא כל ההפרעות הפסיכיאטריות ניתנות לזיהוי בקלות. למעשה, לפעמים מי שחווה בעיות נפשיות אינו מראה סימפטומים כלל או שקשה להבדיל מהתנהגותם של אנשים רגילים. אחד המאפיינים המעידים על אדם הסובל ממחלת נפש הוא תסמינים פסיכולוגיים המתרחשים באופן רציף.
לדוגמה, כאשר מישהו חווה אבל כאשר משפחה או אדם קרוב נפטר, זה טבעי להרגיש עצוב ואבל. עם זאת, אם תחושת עצב זו נמשכת לאורך זמן או מורגשת חמורה מספיק כדי לגרום לתלונות מסוימות כגון מחשבות אובדניות, חוסר שינה וקושי בביצוע פעולות יומיומיות, ניתן לומר שאדם הראה סימפטומים וסימנים של מצב נפשי. הפרעה.
בנוסף לדוגמאות לעיל, בדיקות רפואיות פסיכולוגיות יכולות להתבצע גם מסיבות אחרות, דהיינו כאשר הרשויות או בית המשפט מתבקשות לבצע בדיקה פסיכיאטרית של חשוד בפלילים. בדיקה פסיכיאטרית זו נועדה לסייע להליך המשפטי לברר האם האדם כשיר נפשית לעבור משפט.
אזהרת בדיקה רפואית פסיכיאטרית
אין אזהרות מיוחדות או התוויות נגד המונעות מהמטופלים לעבור בדיקות רפואיות פסיכיאטריות. אם המטופל מסכים לעבור בדיקה פסיכיאטרית ונותן הסכמה (הסכמה מדעת) לבדיקה, הרופא יכול להתחיל בבדיקה. עם זאת, במידה והמטופל נחשב לסכנה לעצמו או לבודק, יכולים בני משפחתו וצוותו לנקוט באמצעי אבטחה לשמירה על הבטיחות במהלך הבדיקה.
כל עוד לא ניתן לשמור על ביטחונו האישי של החולה והצוות עקב התנהגות החולה, מומלץ מאוד לבצע בדיקות רפואיות פסיכיאטריות בבתי החולים. במהלך הבדיקה, על המטופל לספר את הבעיות העומדות בפניו ולענות על שאלות הרופא בכנות. זה חשוב כדי לסייע לרופאים בקביעת האבחנה ושלבי הטיפול המתאימים.
הכנה לבדיקה רפואית פסיכיאטרית
אין הכנה מיוחדת שצריך לעשות לפני שעוברים בדיקה רפואית פסיכיאטרית. במידת הצורך, הרופא או הפסיכולוג יראיין גם את משפחתו של המטופל על מנת שתוצאות הבדיקה שנערכו יהיו מדויקות יותר. משפחת המטופל תתבקש גם לשיקוליה בבחירת הטיפול שיעבור המטופל לאחר שתוצאות הבדיקה הפסיכיאטרית יוודעו. יש צורך בהתחשבות במשפחתו או באפוטרופוס של המטופל, במידה והמטופל אינו מסוגל (אי-כשיר) לשקול את היתרונות והסיכונים של הטיפול שיינתן לאחר סיום הבדיקה.
לפני ביצוע הבדיקה, כדאי גם שהמטופל או המשפחה ירשמו תלונות והיסטוריה של הבעיות שנתקל בהן, כמו מתי התחילו התסמינים, מה מעורר או מחמיר את התסמינים עליהם מתלוננים ואילו רגשות יש למטופל. מרגיש עד כה.
נהלי בדיקה רפואית פסיכיאטרית
רופאים ופסיכולוגים יבצעו בדיקות רפואיות פסיכיאטריות למטופלים בשיטות שונות. עם זאת, השיטות החשובות ביותר בהן נעשה שימוש בבדיקות רפואיות פסיכיאטריות הן ראיונות ותצפיות, עם המטופל או עם משפחתו של המטופל. עם זאת, בדיקות נוספות אחרות כגון בדיקות דם או שתן עשויות להתבצע גם כדי לתמוך או לאשר את האבחנה.
בדיקה רפואית פסיכיאטרית באמצעות ראיון
בעת ביצוע בדיקה רפואית פסיכיאטרית, יתבקש המטופל מידע על עברו ומצבו הכללי על ידי פסיכיאטר במהלך ראיון. אם המטופל אינו יכול לספק מידע, אזי ניתן לערוך ראיון עם משפחתו של המטופל או האדם הקרוב ביותר. מידע שפסיכיאטר עשוי לבקש ממטופלים ובני משפחותיהם כולל:
- זהות המטופל, המטרה היא לברר את הנתונים האישיים של המטופל וגם לגישתו האישית של הפסיכיאטר למטופל. הנתונים שיתבקשו כוללים שם, עיסוק, מצב משפחתי, היסטוריה חינוכית ודברים נוספים על הרקע החברתי והתרבותי של המטופל.
- המטרה העיקרית של המטופל לעבור בדיקה רפואית פסיכיאטרית. המטרה היא לזהות את הסיבות העיקריות לכך שהמטופל עובר בדיקה רפואית פסיכיאטרית. זיהוי זה נעשה לרוב בצורה של שאלות כלליות על ידי פסיכיאטרים המעוררים את המטופלים לספר בפירוט את תלונותיהם לפסיכיאטר.
- בדיקת מחלת נפש שסובלת ממנה. זוהי הבדיקה החשובה ביותר לקביעת האבחנה של הפרעה נפשית שסובלת ממנה. הפסיכיאטר יבקש מהמטופל או מהמשפחה לתאר את הסימפטומים וההיסטוריה של הפרעות נפשיות בפירוט רב ככל האפשר. בנוסף לתסמינים הנפשיים, הרופאים צריכים גם להעריך האם ישנם תסמינים גופניים שהמטופל חש.
- בדיקת ההיסטוריה הרפואית של המטופל. הפסיכיאטר ישאל על המחלות שהיו או סובלות מהמטופל. הפסיכיאטר יכול גם לשאול על ההיסטוריה של ההליכים הרפואיים של המטופל, במיוחד ההיסטוריה של הניתוח.
- בדיקות סמים ואלרגיה. להשלמת המידע על מצבו הבריאותי של החולה, יש צורך לדעת גם את התרופות הנצרכות ואת האלרגיות ממנה סובל החולה.
- הִיסטוֹרִיָה הפרעות נפשיות במשפחה.אם יש בן משפחה קרוב שסבל מהפרעות נפשיות או בעיות פסיכיאטריות, על החולה או המשפחה לחלוק מידע זה עם פסיכיאטר.
- ההיסטוריה הסביבתית והחברתית של המטופל. בדיקה זו כוללת איסוף מידע לגבי מצבו החברתי של המטופל, לרבות היסטוריה חינוכית, סביבת עבודה, מספר ילדים ועברו הפלילי של המטופל. כמו כן, יש ליידע את הרגלי המטופל, במיוחד הרגלים העלולים לפגוע בבריאותו הפיזית והנפשית של המטופל, כגון עישון, שתיית אלכוהול או נטילת סמים.
- היסטוריה של התפתחות המטופל. מידע זה חשוב אם למטופל היו סיבוכים בלידה או שנולד בטרם עת.
מלבד הראיון, הפסיכיאטר יבצע גם בדיקה רפואית פסיכיאטרית באמצעות תצפיות מדוקדקות ויסודיות להערכת מצבו הנפשי של המטופל.
התבוננות במצב נפשי
בחינת מצבו הנפשי של המטופל באמצעות התבוננות במצב נפשי מתחילה בהתבוננות במצבו האישי של המטופל בתחילת הראיון. הדברים שנצפו בבדיקה זו, בין היתר:
- מראה סבלני. הפסיכיאטר יבצע תצפיות החל מרגע כניסת המטופל לחדר הבדיקה. הדברים המוערכים בתצפית זו כגון האם המטופל נינוח או נסער, תנוחת הגוף, ההליכה והלבוש של המטופל. הרופא יעריך האם הלבוש והמראה הכללי של המטופל מתאימים למצב המטופל, גילו ומינו.
- יחס המטופל לפסיכיאטר. כמו הבעות פנים במהלך הבדיקה, קשר עין של המטופל עם הפסיכיאטר, האם המטופל מסתכל בנקודה מסוימת כמו התקרה או הרצפה במהלך הבדיקה והאם המטופל מוכן להיות מוזמן לשתף פעולה במהלך הבדיקה (שיתופיות ) או שלא.
- מַצַב רוּחַ ו להשפיע סבלני. במיוחד מצב הרוח של רגשותיו ורגשותיו של המטופל מדי יום. האם המטופל מרגיש עצוב, חרדה, כועס או שמח במהלך יום רגיל? ניתן לראות את ההשפעה של המטופל מההתנהגות והבעות הפנים שהביע המטופל במהלך הבדיקה. ניתן לראות התאמה למצב הרוח אם כאשר טוענים שהוא מאושר, המטופל נראה מחייך, קודר או אינו מראה כלל הבעה.
- תבנית דיבור. ניתן לראות דפוסי דיבור מעוצמת הקול והאינטונציה של המטופל במהלך הראיון, מאיכות וכמות הדיבור, מהירות הדיבור ואיך המטופל מגיב לשאלות הראיון, האם המטופל עונה רק בקלילות או מספר סיפור ארוך.
- תהליך חשיבה. ניתן להעריך את תהליך החשיבה של המטופל מהאופן שבו המטופל מספר סיפורים במהלך הראיון. הדברים שייבחנו מתהליך החשיבה של המטופל הם היחס בין הדיבור, האם המטופל מרבה לשנות את נושא השיחה, או האם המטופל מדבר במילים חריגות ובלתי מובנות. כמו כן תיבדק תפיסת המטופל והיענותו למציאות או האם למטופל יש הזיות או דלוזיות.
- תוכן תוכן או מחשבה. בחינת תוכן מוחו של המטופל ניתן לראות מ:
- אוריינטציה של המטופל, במיוחד האם המטופל יודע מי הוא, יודע מתי והיכן הוא נמצא.
- מודעות המטופל.
- יכולת המטופל לכתוב, לקרוא ולזכור.
- היכולת לחשוב בצורה מופשטת, כמו הדמיון והשוני בין שני אובייקטים.
- ידע כללי ואינטליגנציה של המטופל בזמן הראיון.
- נכונות להרוג.
- רצון להתאבד.
- פוֹבּיָה.
- אובססיה, במיוחד בחולים עם הפרעה אובססיבית קומפולסיבית (OCD/Obsessive Compulsive Disorder).
- הבנה עצמית (תוֹבָנָה). הרופא יעריך האם המטופל מבין את החומרה או מודע להפרעה הנפשית ממנה הוא סובל. כמו כן ייבחן יחסו של המטופל להפרעה הנפשית ממנה הוא סובל, לרבות יחסו לעובדי הבריאות המנסים להתמודד עם הבעיה הנפשית.
- שיקול (פְּסַק דִין). המטופלים ייבדקו ביכולתם לשקול תיק ולקבל החלטות על סמך שיקולים אלו. בדרך כלל, פסיכיאטרים יעריכו את תפקוד ההערכה של המטופל על ידי יצירת תרחיש בצורת סיפור, שיכלול את המטופל לקבל החלטה בתרחיש.
- אימפולסיביות.המטופל ייבדק לגבי האימפולסיביות שלו ויכולתו לשלוט באותה אימפולסיביות. הפסיכיאטר גם יעריך אם המטופל יכול לעמוד בפני הדחף (הדחף) באמצעות הראיון.
- מהימנות (מהימנות). הפסיכיאטר או הפסיכולוג יעריכו האם ניתן לסמוך על המטופל או לסמוך עליו, על סמך מידע שהתקבל מתצפיות וראיונות שבוצעו.
בחינה תומכת ומבחן פסיכוטי
במידת הצורך, המטופל יתבקש לעבור בדיקות נוספות על מנת לסייע לפסיכיאטר לבצע אבחנה. חקירות אלו יכולות להיות בצורה של בדיקות דם ושתן במעבדה או באמצעות הדמיה, כגון CT לִסְרוֹק ו-MRI מוח.
בנוסף לעבור בדיקות רפואיות פסיכיאטריות באמצעות ראיונות ותצפיות עם פסיכיאטרים, ניתן לבקש מהמטופלים גם לעבור בדיקות נוספות, כלומר בדיקות פסיכולוגיות. בדיקה זו נועדה להעריך בצורה מעמיקה יותר תפקוד נפשי ועניינים ספציפיים הקשורים לנפשו של המטופל, כגון סוג אישיות, רמת אינטליגנציה (IQ) ואינטליגנציה רגשית (EQ) של המטופל.
מבחנים פסיכולוגיים מבוצעים בדרך כלל בצורה של מילוי שאלונים או גיליונות המכילים שאלות או הנחיות מסוימות. המטופלים יתבקשו בדרך כלל למלא שאלון זה תוך זמן מסוים ולקרוא או לקבל הנחיות מסוימות מפסיכיאטר לפני תחילת הבדיקה הפסיכולוגית. כאשר עוברים בדיקות פסיכולוגיות, מעודדים את המטופלים למלא בכנות, הדבר חשוב על מנת שהפסיכיאטר יוכל להעריך ולאבחן נכון את מצבו של המטופל.
לאחר בדיקה רפואית פסיכיאטרית
נתוני המטופל שנלקחו וייאספו במהלך בדיקה רפואית פסיכיאטרית ינותחו על ידי פסיכיאטר כדי לקבוע את הבעיות וההפרעות הנפשיות מהם סובל המטופל. באמצעות ניתוח זה יכול הפסיכיאטר לקבוע במדויק את ההפרעה הנפשית ממנה סובל המטופל ולאחר מכן לתכנן את שלבי הטיפול שינקטו על ידי המטופל.
סוג הטיפול שהמטופל יעבור תלוי בחומרת ההפרעה. ככלל, הטיפול בהפרעות נפשיות או בבעיות פסיכיאטריות שחווים יתבצע על ידי צוות הכולל פסיכיאטר, משפחה, רופא, פסיכולוג ואחות. עבור חולים שאין להם משפחות, יהיו מעורבים גם גורמים קשורים אחרים כגון עובדים סוציאליים או קצינים משירותי הרווחה.
שיטות לטיפול בהפרעות נפשיות או בעיות פסיכיאטריות שיכולות להתבצע על ידי מטופלים כוללות:
- פסיכותרפיה.פסיכותרפיה היא טיפול בבעיות פסיכיאטריות על ידי שיחה, או באמצעות הכוונה ייעוץ עם פסיכיאטר או פסיכולוג. פסיכותרפיה מתבצעת בדרך כלל למשך מספר חודשים, אך במקרים מסוימים ניתן לעשות זאת בטווח הארוך.
- מתן תרופות. מתן תרופות אינו יכול לרפא הפרעות נפשיות מהן סובלים מטופלים. עם זאת, זה יכול להקל על סימפטומים של הפרעות נפשיות ויכול לעזור לשיטות טיפול אחרות לעבוד בצורה יעילה יותר. מתן תרופות לטיפול בהפרעות נפשיות חייב להיות בפיקוח פסיכיאטר. יש לציין כי פסיכולוגים אינם יכולים לרשום תרופות. סוגים מסוימים של תרופות המשמשות בדרך כלל לטיפול בהפרעות נפשיות הם:
- תרופות נוגדות דיכאון.
- תרופות אנטי פסיכוטיות.
- מְיַצֵב מַצַב רוּחַ (מייצב מצב רוח).
- תרופות נגד חרדה.
- מַרגִיעַ.
- גירוי מוחי. גירוי מוחי נעשה על ידי גירוי המוח באמצעות חשמל ומגנטיות לטיפול בהפרעות בריאות הנפש. ניתן להשתמש בשיטה זו אם פסיכותרפיה וטיפול תרופתי אינם מספקים תוצאות יעילות.
