דיספרקסיה - תסמינים, גורמים וטיפול
דיספרקסיה היא הפרעת תנועה וקואורדינציה הנובעת מהפרעות בהתפתחות מערכת העצבים. דיספרקסיה היא הפרעה מולדת, אך לא תמיד ניתן לזהות אותה מלידה.
דיספרקסיה שונה מאפרקסיה, אם כי השתיים נשמעות דומות. דיספרקסיה מאופיינת בעיכוב בהגיעו של ילד לנקודת התפתחות שילדים בגילו היו צריכים להשיג. בעוד אפרקסיה תתאפיין באובדן של יכולות מסוימות שהיו בעלות או שלטו בעבר.
דיספרקסיה יכולה לקרות לכל אחד, אבל מצב זה שכיח יותר אצל גברים. דיספרקסיה אינה קשורה לרמת האינטליגנציה, אך יכולה להפחית את יכולתו של הסובל ללמוד. מצב זה יכול להשפיע גם על הביטחון העצמי של הסובל.
גורמים וגורמי סיכון של דיספרקסיה
עד כה, הסיבה לדיספרקסיה עדיין לא ידועה. עם זאת, קיים חשד שמצב זה מתרחש עקב הפרעות בהתפתחות מערכת העצבים במוח. זה יכול להפריע לזרימת האותות העצביים מהמוח לגפיים.
תיאום ותנועה של גפיים הוא תהליך מורכב הכולל עצבים וחלקים שונים במוח. אם יש הפרעה באחד מהעצבים או חלקי המוח, עלולה להתרחש דיספרקסיה.
ישנם מספר דברים שיכולים להגביר את הסיכון של אדם לפתח דיספרקסיה, כלומר:
- לידה מוקדמת, הנולדת לפני שבועות 37 להריון
- נולד עם משקל לידה נמוך (LBW)
- בעל בן משפחה הסובל מדיספרקסיה או הפרעות קואורדינציה
- נולד לאם שעישנה, צרכה אלכוהול או השתמשה בסמים במהלך ההריון
תסמינים של דיספרקסיה
דיספרקסיה מאופיינת בהתפתחות מוטורית מאוחרת ופגיעה בקואורדינציה. תסמינים ותלונות שחווים אנשים עם דיספרקסיה יכולים להיות שונים עבור כל מטופל.
תינוקות עם דיספרקסיה חווים עיכובים להגיע לנקודת התפתחות שאמורה הייתה להגיע לתינוקות בגילו. כמה דוגמאות לתסמיני דיספרקסיה שניתן לראות אצל תינוקות הן:
- ישיבה מאוחרת, זחילה, עמידה או הליכה
- מתקשה לבצע תנועות הדורשות קואורדינציה, כמו הערמת בלוקים או הושטת יד לחפצים
בגיל בית הספר, ילדים עם דיספרקסיה אינם מסוגלים לרוב להשלים את שיעורי בית הספר, נראים עצלנים וחסרי זהירות. באופן כללי, הסימפטומים של דיספרקסיה שניתן לראות בילדים הם:
- חוסר זהירות, כגון התנגשות או הפלת דברים לעתים קרובות
- קושי בריכוז, ביצוע הוראות והבנת מידע
- קושי לארגן את עצמך ולהשלים משימות
- קשה או איטי ללמוד דברים חדשים
- קשה להכיר חברים חדשים
- נראה עצלן ללמוד
- קשה או איטי להלביש או לקשור שרוכים
דיספרקסיה יכולה להימשך גם בגיל ההתבגרות ובבגרות. תסמינים של דיספרקסיה שניתן לראות בגיל זה הם מגושם, רשלני, לא טוב ביצירת קשרים חברתיים, קשה לעשות פעילויות ספורט ואמנות וחוסר ביטחון עצמי.
מתי ללכת לרופא
פנה מיד לרופא אם לילדך יש תלונות או תסמינים כפי שהוזכר לעיל. אתה גם צריך לקחת את ילדך לרופא אם אתה מבחין בהפרעות או עיכובים בגדילה ובהתפתחות.
יש צורך בבדיקה וטיפול מוקדמים כדי שילדים יוכלו להדביק את הקצב, וכדי למנוע סיבוכים בעתיד.
אבחון דיספרקסיה
כדי לאבחן דיספרקסיה, הרופא יערוך שאלות ותשובות עם ההורים לגבי התלונות או התסמינים שחווה הילד, היסטוריה של הריון, לידה, גדילה והתפתחות וכן ההיסטוריה הבריאותית של הילד והמשפחה.
לאחר מכן, הרופא יבצע בדיקה אנתרופומטרית להערכת גדילת הילד. הרופא גם יעריך את התפתחות הילד, למשל על ידי הבקיעת דנבר. כדי להעריך את התפתחות הילד, הרופא עשוי לבקש מהילד לכתוב, לצייר, לקפוץ, לסדר בלוקים, לאחוז או לבצע תנועות פשוטות אחרות.
קחו בחשבון שלא כל הילדים שנראים מגושמים או עצלים יסבלו מדיספרקסיה. אומרים שלילד יש דיספרקסיה אם יש לו יכולות תנועה וקואורדינציה שהן הרבה מתחת לממוצע לגילו, ועיכוב זה גורם להפרעות בפעילותו.
האבחנה עלולה להוביל לדיספרקסיה אם התסמינים לעיל מופיעים מילדות ולא מתגלה מצב אחר הגורם לתסמינים אלו.
טיפול בדיספרקסיה
עד כה, אין טיפול שיכול לרפא דיספרקסיה. אצל חלק מהאנשים עם דיספרקסיה, במיוחד אלו עם תסמינים קלים, הפרעה זו יכולה להשתפר עם הגיל.
הרופאים ימליצו להורים ולמשפחות לספק גירוי באופן שגרתי לילדים עם דיספרקסיה. גם אנשים סביב הילד, כולל מורים ומטפלים, צריכים לקבל מידע ולתת להם הבנה של מצב זה. המטרה היא למנוע סטיגמה או תפיסות רעות שעלולות להחמיר את מצבו של הילד.
תמיכה מהורים ואנשים מסביב חשובה מאוד כדי לעזור לילדים עם דיספרקסיה להדביק עיכובים ולהתגבר על מכשולים שהם חווים.
בנוסף, ישנם מספר טיפולים שיכולים להינתן על ידי רופאים כדי לעזור לאנשים עם דיספרקסיה, כלומר:
- ריפוי בעיסוק, ללמד דרכים מעשיות לביצוע שגרת יומיום
- פיזיותרפיה או פיזיותרפיה, לשיפור מיומנויות מוטוריות
- טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT), לשנות את הלך הרוח של המטופל כלפי מגבלותיו, כך שההתנהגות והרגשות של הסובל יהיו טובים יותר
סיבוכי דיספרקסיה
עיכובים התפתחותיים והפרעות קואורדינציה שאינן מטופלות כראוי עלולות לגרום לסובלים מדיספרקסיה לחוות את המצבים הבאים:
- קשה ליצור קשרים חברתיים
- חווה בריונות
- סובל מהפרעת התנהגות
- חסר ביטחון
בעוד שבבגרות, דיספרקסיה עלולה לגרום לסובלים מרגשות נפץ, פוביות או התנהגות אובססיבית-קומפולסיבית.
בנוסף, ישנם גם מספר מצבים שלעתים קרובות קשורים או מתרחשים במקביל לדיספרקסיה, כלומר ADHD, דיסלקציה, אוטיזם או אפרקסיה בשפה.
מניעת דיספרקסיה
מכיוון שהגורם לדיספרקסיה אינו ידוע, אין דרך ברורה למנוע מצב זה. עם זאת, כדי להפחית את הסיכון להפרעות התפתחותיות אצל ילדים, ישנן מספר דרכים שאמהות יכולות לעשות במהלך ההריון, כלומר:
- אכלו תזונה בריאה ומאוזנת
- הימנע מחשיפה לעשן סיגריות
- אין לצרוך משקאות אלכוהוליים
- אל תיקח סמים ברישול
- לעבור בדיקות הריון קבועות למעקב אחר מצב העובר
