זיהוי הפרעת אפרקסיה, גורמים וכיצד להתגבר עליה
אפרקסיה היא הפרעה נוירולוגית התוקפת את המערכת המוטורית. מצב זה גורם לכך שהשרירים אינם מסוגלים לקבל פקודות מוחיות כראוי, ולכן הסובל אינו מסוגל לבצע תנועות מסוימות למרות שהוא רוצה בכך.
אפרקסיה יכולה להתרחש בחלקים שונים של הגוף, אם כי היא משפיעה בדרך כלל על שרירי אזור הפה. במקרה זה, המטופל יתקשה לבצע תנועות, כגון שריקות, ליקוקי שפתיים, הוצאת לשון או אפילו דיבור.
סיבות שונות לאפרקסיה
אפרקסיה יכולה להתרחש עקב הפרעות במוח הגדול, במיוחד החלק שמתפקד כדי לשלוט ולזכור תנועה. ההפרעה יכולה להיות מופעלת על ידי דברים רבים, כגון:
- מחלות ניווניות עצביות הגורמות לירידה בתפקוד העצבים, כגון מחלת אלצהיימר, דמנציה ומחלת פרקינסון.
- גידול מוחי.
- משיכות.
- פגיעה במוח.
בנוסף למצבים השונים לעיל, מומים מולדים והפרעות גנטיות קשורות גם לאפרקסיה. לכן, אפרקסיה יכולה להתרחש בגיל צעיר מאוד, כלומר בילדות.
תסמינים של אפרקסיה
תסמיני אפרקסיה יכולים להשתנות ואינם בהכרח זהים אצל כל הסובל. אבל באופן כללי, הסובלים מתלוננים על חוסר יכולת לבצע פעילויות ותנועות שהיו רגילים אליהן קודם לכן. לדוגמה:
- חוסר יכולת לצייר ולצייר, למרות שפעם היה בקיא גם כצייר.
- חוסר יכולת להשתעל, ללעוס, לבלוע, להשתעל, לשרוק ולפזול.
- קושי בהגייה וסידור סדר מילים למשפטים קצרים או ארוכים גם כשהם מקבלים הוראה והנחיות.
אם מתרחשת אפרקסיה בילדים, חלק מהתסמינים שיכולים להופיע הם:
- מדבר מאוחר מדי.
- קושי במחרוזת מילים.
- קושי בהגיית משפטים ארוכים.
- קושי לחקות את מה שאנשים אחרים אומרים.
- הזיזו את השפתיים, הלסת או הלשון מספר פעמים לפני שאתם מדברים.
כיצד לטפל באפרקסיה
תסמינים המצביעים על אפרקסיה צריכים להיבדק על ידי נוירולוג. כדי לאבחן מחלה זו, הרופא יבצע מספר בדיקות, החל מבדיקת MRI ועד בדיקת נוזל מוחי, כדי לקבוע את הסיבה.
לאחר היוודע הסיבה לאפרקסיה, הטיפול יותאם בהתאם. לדוגמה, אם אפרקסיה היא סימפטום של מחלה, אז המחלה תטופל תחילה. אפרקסיה יכולה להתרחש עם מחלות או הפרעות נוירולוגיות אחרות, כגון אפזיה.
בהתמודדות עם אפרקסיה, הרופאים גם ימליצו למטופלים לעבור ריפוי בעיסוק. בטיפול זה ילמדו המטופלים כיצד להניע את הגוף ושרירי הפנים, וכן טכניקות תקשורת שונות הכוללות:
- חוזר על מילה או ביטוי פעמים רבות.
- אמור מילים מסוימות ולמד לעבור ממילה אחת לאחרת.
- למד להתבונן מקרוב כיצד פיו של המטפל זז בעת אמירת מילה או ביטוי.
- תרגל דיבור מול מראה. מטרתו לעזור למטופלים לזכור את תנועות הפה בעת אמירת מילה או ביטוי.
בנוסף, הסובלים יכולים ללמוד גם טכניקות תקשורת אחרות, כמו שפת הסימנים, כדי להקל על התקשורת עם אחרים.
איבוד שליטה על תנועת הפה או חלקי גוף אחרים לא רק מעכב את הפעילות, זה יכול גם להוות מכה נפשית לאנשים עם אפרקסיה.
אם נותנים לו להיגרר, מצב זה יכול להפחית את הביטחון העצמי ולהפריע לחיים החברתיים של הסובל. לכן נדרשת עזרה של פסיכולוג ותמיכה מוסרית מהמשפחה לטיפול מוצלח באפרקסיה.
