הבנת החשיבות של החייאת נוזלים במצב חירום
החייאת נוזלים היא תהליך של החלפת נוזלי גוף, כאשר המטופל נמצא במצב קריטי ואיבד יותר מדי נוזלים, בצורת מים או דם. תהליך החייאת הנוזלים מתבצע עם התקנת נוזלים תוך ורידי.
הגוף זקוק לנוזלים כדי לתפקד כראוי. איבוד יתר של נוזלים, במצב של התייבשות או דימום, עלול להפריע לתהליכים שונים בגוף. בשלבים מתקדמים, מצב זה עלול להוביל להלם ולכשל איברים. יש צורך בהחייאת נוזלים לשיקום תפקודי הגוף ולמניעת החמרה במצבו של המטופל.
מתי יש צורך בהחייאת נוזלים?
החייאת נוזלים ניתנת כאשר מתגלים מצבים היפווולמיים, כלומר חוסר בנפח דם או נוזל בכלי הדם. חלק מהסימנים הם לחץ דם נמוך, דופק ונשימה מהירים ועלייה או ירידה בטמפרטורת הגוף.
נסיבות שיכולות לגרום להיפובולמיה כוללות דימום, שלשולים או הקאות שעלולים להוביל להתייבשות, אלח דם וכוויות.
סוגי נוזלי החייאה
ישנם שני סוגים של נוזלי החייאה שניתן לתת, כלומר נוזלים גבישיים ונוזלים קולואידים.
קריסטלואיד
נוזל זה הוא הנוזל המשמש לרוב כנוזל החייאה, מכיוון שיש לו מולקולה קטנה, קל לשימוש, עולה פחות ומחליף נוזל שאבד במהירות.
עם זאת, מכיוון שהוא נספג בקלות רבה יותר בגוף, מתן יותר מדי קריסטלואיד עלול לגרום לבצקת או לנפיחות עקב הצטברות נוזלים ברקמות הגוף. התמיסות הקריסטלואידיות הנפוצות ביותר הן תמיסות מלח רגילות (NS) ו-Ringer's lactate (RL).
קולואיד
נוזלים קולואידים מכילים חומרים בעלי מולקולות כבדות יותר, כמו אלבומין וג'לטין. נוזל קולואידי יימשך זמן רב יותר בכלי הדם.
קולואידים יכולים לשמש כנוזלי החייאה בחולים עם חוסר נוזלים חמור, כגון הלם היפו-וולמי ודימום חמור. עם זאת, בשימוש לא הולם, קולואידים עלולים לעורר תגובות אלרגיות, הפרעות בקרישת הדם ואי ספיקת כליות.
בחירת סוג, כמות ומשך נוזלי ההחייאה תלויים במצב המטופל ובזמינותם של נוזלים אלו במוסד הטיפולי.
החייאת נוזלים צריכה להינתן לחולים שאיבדו נוזלים ונמצאים במצב חירום. מתן החייאת נוזלים מצריך השגחת רופא, לכן יש לפעול לפי המלצות הרופא
