הסיבה מדוע טיפוס על הר דורש הכנה מספקת
טיפוס הרים הפך לפעילות פופולרית בקרב ילדים ובני נוער. עם זאת, כי השטח אינו קל, אם כן הכנה לטיפוס הרים יש להשגיח היטב.
נסיעה למקומות גבוהים, כולל טיפוס הרים, היא פעילות מאומצת. כשמטפסים על הר בגובה מסוים, לחץ החמצן באוויר יקטן. זה מה שיכול לגרום לאדם לחוות בעיות בריאותיות בגובה רב ללא הכנה טובה.
תוודא שמםע'שימו לב למקדם הבטיחות
ישנן מספר הכנות לטיפוס על ההר שחייבים להיעשות על ידי מטפסים, אחת מהן היא על ידי הכנת ציוד טיפוס. על מנת לטפס על ההר ניתן לעשות זאת היטב, מטפס חייב להביא את הציוד המתאים. בנוסף להקלה, הכנת הציוד הנכון לטיפוס הרים מועילה גם לשמירה על האבטחה. כמה דברים שכדאי לשים לב אליהם כוללים:
- להבטיח מצבים בריאותייםלפני הטיפוס על ההר, הכנה חשובה מאוד שיש לבצע היא לוודא שמצבך הבריאותי מתאים לנסיעה. אם יש לך היסטוריה קודמת של מחלות מסוימות כמו לחץ דם גבוה ומחלות לב, אז לפני הטיפוס להר עליך להתייעץ עם רופא כדי לוודא שמצבך הבריאותי מתאים לנסיעה. כמו כן, מומלץ לפחות 48 שעות לפני הטיפוס להר לא לצרוך אלכוהול או לעשות יותר מדי פעילות גופנית.
- בגדים מתאיםהכנה לטיפוס על ההר הראשון שחייבים לקחת בחשבון עוסקת בלבוש. לבוש הוא אחד מגורמי המפתח לבטיחות ונוחות בטיפוס. עם הבגדים הנכונים, תנועות ותמרונים בזמן הטיפוס יהיו קלים יותר לביצוע. מכיוון שהשטח שיילקח יהיה כרוך בגובה, ודא שהבגדים שבהם אתה משתמש מסוגלים להגן על עצמך מפני תנאי מזג האוויר שיש שם. כמו כן יש לצפות לשינויים בתנאי מזג האוויר.
- הנעלה וקנים מתאימיםנעילת הנעליים הנכונות יכולה להיות המפתח לכיבוש שטח הטיפוס. נעליים שמתאימות בדיוק לכף הרגל יספקו נוחות הקרסול, יציבות ודריסת רגל. אם הטיול הוא בשטח סלעי, השתמש במקל או שניים כדי לעזור לשמור על איזון בשטח לא אחיד וכדי לעזור להפחית את השפעת הפגיעה על הברכיים, הירכיים, הקרסוליים והמותניים האחוריים.
- הביאו מספיק אוכל ומיםההכנה לטיפוס על ההר הבא היא אספקה מספקת של מזון ומים. מכיוון שראש ההר נוטה להיות רחוק מההמונים, הקפידו להביא מספיק אוכל ושתייה. ודאו כי התרמיל בו אתם משתמשים מתאים ומתאים לנשיאת הציוד.
בעיות בריאות שעלולות להופיע
אחת הבעיות הבריאותיות שמטפסים עלולים לחוות היא מחלת גבהים או מחלת גבהים. מחלה זו בדרך כלל מתפרצת כאשר אדם אינו מקבל מספיק חמצן בגובה. התסמינים הנובעים מהפרעה זו הם כאבי ראש, חוסר תיאבון וקשיי שינה.
תסמינים אחרים שעלולים להופיע כוללים חולשה, עייפות, כאבי בטן, הקאות וסחרחורת. הופעתה של מחלה זו נגרמת בדרך כלל מעלייה מהירה מדי מהשפלה אל המישורים בגובה של 2,400 מטר ומעלה.
אם מצב זה מתפתח חמור יותר, אז מחלת גבהים תתפתח לשני סוגים, בצקת ריאות או בצקת מוחית עקב גובה. הראשון נגרם על ידי יותר מדי נוזלים בריאות, בעוד השני נגרם על ידי הצטברות נוזלים מדי במוח.
תסמינים שעלולים להופיע אם מחלת גבהים מתקדמת לרמה חמורה כוללים:
- חווה קוצר נשימה.
- העור והציפורניים כחלחלים, וזה סימן לחוסר חמצן. שיעול תכוף הוא סימן לעודף נוזלים בריאות.
- להוציא ליחה. ליחה עשויה להיות מוקצפת וצבעה ורוד מה שמעיד על נוכחות של דם המגיע מרקמת ריאה פגומה.
- דופק לב
- לא מסוגל לשבת או ללכת כמו שצריך.
- לעתים קרובות מתנהג בצורה בלתי סבירה, כגון אי רצון להודות בסימפטומים.
כיצד למנוע ולטפל במחלת גבהים
כדי למנוע מחלת גבהים שעלולה להתרחש בזמן הטיפוס על ההר, על המטפסים לנקוט באמצעי זהירות. הפעולה היעילה ביותר היא לעלות לאט כשרוצים להגיע לשיא או גובה מסוימים. בנוסף, מטפסים צריכים גם להגביל את הפעילויות בשלבים המוקדמים של הטיפוס כדי למזער את הסיכון לפתח מחלה זו.
אם אתם מקבלים מחלת גבהים חריפה בזמן טיפוס על הר, נסו להישאר רגועים ולא להיכנס לפאניקה. מצב זה אינו מצב חמור ויכול להחלים בעצמו עם מנוחה מספקת. במידת הצורך, קח תרופות משככות כאבים כדי למזער את הכאב. ניתן להפחית תסמינים של מחלת גבהים חריפה גם על ידי מתן מענה לצורכי הנוזלים של הגוף.
אם המצב מחמיר ואיך למזער את הסימפטומים עדיין לא עובד, עדיף למטפסים לרדת למקום נמוך יותר. מטפסים צריכים לעבור בדיקה רפואית מיידית כדי לוודא שנשימתם בטוחה ושהסימנים החיוניים שלהם תקינים. פעולה נוספת שיכולה לעזור היא מתן חמצן מבלון חמצן נייד.
התדרדרות במצב הבריאותי יכול להתרחש בזמן טיפוס על הר, מטפסים צריכים להכין מספיק ציוד כדי לצפות דברים כאלה. אם אתה חווה תסמינים מסוימים בזמן טיפוס על הר, פנה מיד לעזרה ואל תכריח את עצמך לטפס.
